תמי אפשטיין
כלליתגובות הפורום שנוצרו
-
עוקבת.
רוצה לפתוח קרן פנסיה. פניתי לסוכנת, ודמי הניהול שקיבלתי נשמעים לי יקר ממש. מחפשת לשמוע המלצות נוספות
-
מדמיע.
נשמע שהיה רגיש ומיוחד
-
וואו, קורע לב.
רק בהתחלה – לא הבנתי מי זו באבא ומי זו מירל ששמרה על מוישי שלא יגיע
-
סיפורים קצרים – רק אם לא מהודק לי מספיק, או שאני לא בטוחה שהסיפור אכן טוב/ מובן.
סיפורים ארוכים – בוודאי.
-
אני לא מגיעה לזה 🙁
בעיקרון, את שואלת?
עדיף על דף, אפשר על מקלדת
-
תהילה, תחשבי שבמקום לכתוב שמגיע חייל וסוגר את הדלת, את כותבת שחתום המבט מיישר את מדיו וסוגר את הדלת. זה יותר תופס. יותר מחבר.
נועה, יש מושג שנקרא משפך זרם התודעה.
אם אין ‘השראה’ או רעיונות לכתובה – לוקחים דף וכותבים (עדיף על הבוקר). מה כותבים? מה שעולה על הדעת, אפילו ‘אין לי מה לכתוב’. הרעיון הוא לכתוב בלי להרים את היד מהדף. ככה כמה דקות. בסוף יוצא משם משהו…
-
1. לא
2. את יודעת איך הדמויות נראות? כשאת תדעי (וזה חשוב!) יהיה לך קל יותר להשחיל אפיונים במהלך הכתיבה. לא תיאורים מלאים, אלא אפיון קליל (אצבעו מיששה את כפתור הזהב שבחולצתו)
3. מה לעשות שההשראה מגיעה כמעט תמיד בזמנים שלא כותבים (חול המועד, למשל. שבתות, או עומס אקוטי בבית)? ממש לא עוזבים את הכל ומתיישבים לכתוב. במקרים מאד חריגים זה כן יקרה. לחילופין, אם המחשב לא נגיש לי – אפשר להקליט את עצמי, אם אני חוששת שאשכח. אבל זה נדיר, כאמור.
4. יושבים וכותבים. אימת הדד ליין המונפת גורמת לכך 🙁
-
ב.ד.ה.
יהודי יקר. ת”ח גדול (מעדות בעלי)
חבל על דאבדין
-
מזדהה עמוקות.
תודה על תינוק שמצמיח שיניים ומשבית לשעות מטורללות, ועל ילדים שצריך לרדוף אחריהם עם נחמץ, ועל עייפות שלא נגמרת (3 שעות שינה בכל יממה בימים האחרונים, עם קריעות ביניים – השגיאה במקור)
שנזכה להרגיש בני מלכים
-
אפשר לקנא?
לפני שבוע הייתי במצב יותר ממצוין. משני – הקטן התחיל עם שיניים. לא ירד לי מהידיים, וההספקים בהתאם 🙁
הייתי בטוחה שהשנה יהיה פה שפוי. לא מאמינה שזה שוב קורה לי
-
היא תענה גם לכאלו שמסודרות אצל רואת חשבון אחרת?
-
מה שמרגיש לך.
אני מציינת לי בקובץ מסוים את הסצנה, כדי שלא אשכח, ומבריגה במקום המתאים
-
היא כבר פה 🙁
ככה זה כשהברנש לא יורד מהידיים שלי 😐
-
במקום לדמיין, בואי לעזור לי, בפעם הבאה. או לפחות תחזיקי את התינוק כדי לאפשר לידיי הדוויות לנוח 😉
-
הפעילות המוטורית מסייעת לפעילות המח, זה הכל 🙂
אבל מקלדת עדיפה על פני כלום. ברור. זו גם פעילות מסוימת.
אגב, לפני כמה חודשים היתה לי דלקת חריפה בגידי היד והיה אסור לי להקליד. התלהבתי מהאופציה של המרת הדיבור להקלדה אוטומטית, ומהר מאד התייאשתי. זה פשוט היה מתיש והוכיח לי כמה אני זקוקה לעצם ההקלדה כדי שהדברים ‘ישפכו’
-
מרים יקרה!
חשבתי עלייך הרבה בשבוע האחרון. אסון נורא ומטלטל.
בעלי (להבדיל) הכיר אותו מ’זכרון משה’. תמיד ישב ולמד בשקידה עצומה. היה איש ספר, כפשוטו. ניכרה עליו אישיותו.
אבידה גדולה ;(
-
מי מממן את ידידות טורנטו?
-
תודה.
לא בטוחה שליבי קליין לא התמודדה (כך הבנתי ממנה, כששוחחתי איתה בעבר).
אישית, לא מתחברת לספרי טרגדיות ולסחיטת רגשות באופן הזה. כמו שרות כתבה – הכי קל, הכי פשוט.
-
-
עמוד סטנדרטי (וורד) זה כ 450-500 מילה
-
סיידת!!!
יכולה לבוא גם לכאן?
-
טובי, עצוב שצריך בכלל להסביר ולהתנצל (כביכול) על מעמד שההלכה מתירה אותו באופן מוחלט.
הרבה כח, שמחה ובריאות.
נשים שעשו את הצעד, למרות הסטיגמה וכל עסקת החבילה שגירושין כוללים – כנראה שלא היה להן הרבה מה להפסיד. רק לתשומת הלב…
מעריכה!