כללי תמי אפשטיין
כלליתגובות הפורום שנוצרו
-
שושי, ההחזרים שלהם מהמדינה גבוהים. תשווי מחלקת תרבות, חוק חינוך.
מה אני מקבלת? קצבת ילדים שמכסה את הטיטולים, בקושי?
מס רכישה הוא מספיק גבוה, ובירושלים את משלמת עליו גם על דירת 3-4 חדרים. שזה כלום.
-
למה אין? יש
-
הברוך הגדול מתחיל כשאוספים משותף, ואז יש אמא שרוצה *רק* להביע הערכה. ויש עוד אחת אחריה, ועוד אחת.
ופתאום, זו שלא מצרפת משלוח אישי הופכת לחריגה.
יש כיתות שזה המצב, וזה לא הגיוני.
ברמה האישי. אני לא באירוע הזה. ב”ה שני הגדולים שלי בגנים, ואני בהחלט מצטרפת בשמחה לקניה משותפת (20 ש”ח ל-2 גננות, זה מה שאספו. בגנון לא אספו) בנוסף למשלוח מנות אישי. בטוחה שאם היו לי יותר ילדים/ יותר אנשי צוות זה היה שיקול אחר. אבל – את משלוח המנות האישי אני שולחת בפורים. לא כמפגן ראווה לפני כן.
ואם כבר, לאמהות שאוספות – תודיעו מראש.
שנה שעברה שלחו פתק יומיים לפני המסיבה, אחרי שכבר קניתי מתנה אישית. מה אני אמורה לעשות?
-
כמו קודמותי. מפקידה במסלול הלכה (סיכון מוגבר) של אינפינטיני.
שימו לב שלילדים גדולים לא בטוח שזה כדאי.
משדברת על ילדים קטנים (3-5 ומטה)
-
רבקה, זה המחיר על 12-13 פסקאות?
-
תודה גדולה. איך היא קוראת לעצמה, כדי שאוכל לשלוח לה הודעה? לחילופין – אימייל או משהו?
-
מישהי?
אשמח גם להפניה של מטפלת. תודה
-
תמי אפשטיין.
עוסקת בכתיבה למעלה מעשור בעיתונים שונים ובשוק הפרטי, מאחורי שני ספרים (טאבו משותף וספירלות), ואני מעבירה קורסים וסדנאות בתחום הכתיבה והסיפורת
-
תודה. לא רלוונטי
-
מבחינה הורמונלית, בלי הנקת לילה לא מבטיח הנקה נקיה.
והלוואי עלי. מסתפקת בארבע שעות שינה רצוף. לא יותר. איפה?
-
אז הנה אחת שמתפרנסת (רק) מהכתיבה ונספחיה (קורסים בסיפורת, לדוג’)
הכתיבה היא בהחלט הפרנסה שלי, ולמה לא לעסוק בתחום אהוב? מי אמר שחייבים להעצים את הקללה?
זה בהחלט חוסם לפעמים את הטבעיות, אבל בגדול – מהנה ומפרה.
וכן, בהחלט יש לי רצון להניע שינויים באדם. ולעורר תובנות. אני בהחלט מעודדת זאת במסגרת הספרים והסיפורים שלי. יש לי מתנה – כלי שיכול להועיל. אז למה לא להשתמש בו? ואם אני האדם שאשתנה בעקבות הסיפור – מה טוב מזה?
הקטע הפרסומי אני לוקחת אותו כמנוף לעבודה. ככל שהכתיבה שלך מוכרת יותר – יש הצעות עבודה רבות יותר. קל לך להכנס למקומות נוספים. כך שמי שזה עיסוקה – זו לגמרי השתדלות…
-
בעיקרון הבריאות.
בכנות, אחרי שהוא לא מוכן היום שום כלום, כולל שאוב טרי – ממש קשוח לי עם זה. לפעמים אני מרגישה שזה אילוץ ולא רצון. אני לא יכולה לצאת לשום מקום בלי ה’תיק צד’.
-
נדיר שיוצאים בהפסדים, אם זו הפצה דרך הו”ל, ואם לא מחשבים את שעות הכתיבה.
אם מתייחסים להוצאות רק לסכומים שהוצאנו מהכיס – בד”כ לא נשארים בנזקים.
חברות ההו”ל לא יוציאו ספר שלדעתם יפסיד.
מעבר לכך, יש את הקונים הקבועים: הספריות ואחוז מסוים שקונה כל ספר שיוצא.
הספריות, ויש אלפים ברחבי הארץ, די מכסות את העלות הגבוהה של ההדפסה והשיווק. נותר רק העלויות של גרפיקה (כריכה ועימוד) ועריכה לשונית.
וגם אם זה לא קורה, תמיד אפשר להוציא אותו למבצעים קורצים (חנוכה, חודש הספר וכד’) שיכסה את העלויות.
הערה נצרכת: אם נדרש ליווי ספרותי (עורכת ספרותית) העלויות קפוצות בהרבה, ולא תמיד זה מצליח לכסות את עצמו. מצד שני, ספר ערוך ספרותית הוא ישר מוקפץ בכמה רמות מעבר, ובד”כ גם המכירות שלו קופצות…
-
רק דיוק:
ספר שפורסם לא ממש יוצא כספר בלי עבודה. יש הרבה הרבה עבודה עד שסיפור שפורסם בעיתון יותא כספר
-
מה זה אומר הוצאות?
את לא מלמת כלום. את העלויות מורידים מהרווחים של הספר.
לדוג’: היו הוצאות של 15.000 ש”ח. לא משלמים כלום, אבל עד שלא מכסים את ההוצאות – לא רואים שקל. רק אח”כ
-
מה זה גיל מאוחר?
-
כי בספר ראשון את יותר בלחץ ורוצה למקסם אפשרויות פרסום
-
את הספר הראשון
-
יש קו לאמהות לתאומים, שיש שם שלוחה כזו, לספרים חדשים.
נראה לי שזה בתמורה לעותק של ספר.
-
לא עניין של מחשבה.
תבררי עם בעלך את הנושא הלכתית. החובה היא כדי לקיים את הילד. כשיש אופציות נוספות – ניתן לקיים אותו גם שלא באמצעות הנקה
-
רק לגבי הסוגריים:
ההתחייבות בעבר היתה משום שלא היתה אופציה לקיים את התינוק ללא הנקה.
היום, כשיש תחליפים, הרבה פוסקים טוענים שזו לא בעיה
-
חסר מה שאנחנו מקבלים פחות?
-
יפה נוף, אור החיים – את משלמת גרפיקה (כריכה, עימוד), עריכה (לשונית וספרותית)
קולמוס – הם מטפלים בהכל, כולל הנ”ל
-
לא.
אם היא רוצה – העלויות על הסופרת. ואם היא לא רוצה – היא פשוט לא מוציאה את הספר 🙂
-
אור החיים.
