כללי תמי אפשטיין
כלליתגובות הפורום שנוצרו
-
אורית הראל מצוינת, אבל חשוב לזכור שהיא מעבירה קורסים על סיפורים קצרים בלבד. היא אמנם טוענת שאין הבדל בין סיפור קצר לארוך, אבל היום אני יודעת שזה לא נכון (מה זה היום? אחרי כתיבת סיפורים קצרים בכמות שיכולה לצאת בספר, סדרה שהסתיימה, סדרה נוספת שאני בעיצומה, וסדרה עתידית שכרגע בדיונים ואחרי לימודים נוספים).
בנוסף, צורת העבודה שלה קצת מיושנת כרטיסים ודפים זה לא מה שהולך היום… (אלא אם היא השתדרגה בשנתיים- שלוש האחרונים)
לפעמים סמינר מעלות עושים קורסים, והם מעולים ממש
-
פנינה, ממש לא תמיד, וממש לא נכון.
א. מאד תלוי בעלילה, בהתרקמותה, בתהליכים
ב. מאד תלוי בגיל
לפעמים סיפור של 700 מילים מזוקקות הרבה יותר משמעותי מ-2200. לדעת למחוק זו גם אומנות.
התגובה שאני מקבלת בד”כ, כשאני מספרת שבעיתונים רבים התשלום לפי מילה: אז למה את לא מוסיפה עוד מילים?
זהו, שחשוב לי לשמור על היצירה, ולכן לא אאריך במקום שראוי לקצר…
אורך סיפור סטנדרטי בעיתון הוא כ1300-1700 מילה.
סיפורי חג יכולים להיות גם 4 ו-5 אלף ויותר (שוב, תלוי בנתונים ובעלילה)
לילדים ונוער זה שונה, כמובן
-
שלום וברכה.
תמי אפשטיין.
כותבת בעיתונים ומגזינים, עוסקת בכתיבה על גווניה ולכל קהלי היעד.
תוהה אם יש מצב שהפורום יהיה סגור. פורום פתוח פחות ישרת את המטרות של הכותבות. לדוג’: העלאת קטע/ סיפור להתייעצות טרם הפרסום.
-
תודה גדולה, טליה.
מעריכה
-
בעיקרון אני מורה בהתמחות ספרות בסמינרים. אה, ואני גם ירושלמית 😉
עקרונית, לפני עריכת סדנא בנושא, חשוב לבדוק אם יש ביקוש לתחום הזה בעיתונות.
מהניסיון שלי, כתיבת טורים והגיגים שמורה לאנ”ש, או למפורסמות (הוי, כמה שאני שונאת את המילה הזו…)
-
קצת קשה להבין מניסוח השאלה שלך למה את מתכוונת.
מגזין פונה בד”כ לקהל יעד די מוגדר (נשים, ילדים, שוחר בריאות, ועוד). הכתבה אמורה להתאים לקהל היעד.
הנובע מכך זו השאלה מה כוונתך בכתבת מגזין. למה את מתכוונת? לאלו כללים את מתכוונת, ומהי כתבה. כתבת תוכן שונה מכתבה שיווקית, שונה מכתבה פוליטית, שונה מכתבת פרשנות.
הבנת את העיקרון? הנחת כאן שאלה כללית מדי 🙂
-
נושאים?
העורכת פסלה לי את הסיפור כי… מה אפשר לעשות איתו?
מרגישה שהסיפור לא ממצה את עצמו, שאני לא מצליחה להעביר את ההרגשה. איך עושים את זה נכון?
מחפשת מרואיין בנושא…
זקוקה למידע על… לצורך כתבה/ סיפור
מה אתן אומרות על הכתבה המצורפת? צריך להוסיף עוד איש מקצוע? איזה?
התמודדויות מול עורכות/ מערכות עיתונים
שיתופים של תוצרים טרום פרסום בבמה ציבורית לצורך חוו”ד
סיעור מוחות בנושאים מסוימים
-
מסכימה לגמרי עם עטרה.
מיכל, קבוצת מייל היא פחות מחייבת.
קבוצה בפלטפורמה קיימת יש בה הרבה מעלות ויחודיות.
השאלה היא מה עומד בבסיס הרצון: האם ליצור קבוצה המונית, או להעצים קבוצה איכותית.
כללית, אפשר לומר שקבוצה המונית שבנויה מחובבות כתיבה, גם אם הן רוצות להתקדם – זה פחות ילך. מכמה סיבות:
א. קבוצה שיתופית היא יותר של ‘תן וקח’. אני נתרמת ותורמת. קבוצה של כתיבה חובבנית היא בעיקר נתרמת, פחות תורמת. במילים אחרות – זו עבודה ‘התנדבותית’ של נשים שכבר עובדות בתחום. לא תמיד יש להם את הזמן להשקיע בחובבניות (ואני מדברת כאחת שמקבלת טלפונים פרטניים של מתייעצות, ומשתדלת להשקיע המון. במקביל – כאחת שמלמדת בהתמחויות ויודעת כמה זה דורש, החידוד של הכתיבה הבוסרית והחובבנית).
לפתוח קבוצה של 100 נשים, סיכוי גדול ש80-90% מתוכן יהיו של כתיבה חובבנית (כי הרי מכניסים מכל הבא ליד, העייקר שתיפתח קבוצה…). ממילא היתר לא ירגישו מספיק בבית. בנוסף, הן גם לא תוכלנה לעמוד בתקן של מבקרות, מעירות, מחדדות ונותנות שיעורים פרטיים…
ב. כשאני מעלה כתבה להתייעצות/ חוו”ד – אין לי עניין שמיליון נשים יקראו אותה לפני פרסומה. ההיפך, זה רק יגרום לי להמנע מכך, משום שלא מתאים לי ש-100 נשים תקראנה עוד לפני הפרסום. שלא לדבר שיש את החשש של גניבה ספרותית
ג. כשאני מחפשת פרטי התקשרות עם מרואיין/ מומחה בתחום מסוים – מספיקות לי 30 נשים שבתחום ויכולות לחלוק בניסיונן. 100 חובבניות לא יספקו לי את המידע. הן אפילו לא תבינה מה אני רוצה.
-
100 נשים זה המון!
כמעט ‘מרוב עצים…’
לא מכירה פורום של כתיבה עם כמות כזו של נשים, ולדעתי – זה עשוי לאבד את זה. 30-40 זה גם בשופי רב…
אבל אני לא מנהלת. רק ממליצה 🙂
-
למה? כי לא בטוחה שיש לי את הזמן לכך, בוודאי לא לפני שאני יודעת מה הדרישות.
ואם הדגש על כתיבה שיווקית, אז צריך קופירייטרית…
-
לשלוח סיפור שלא סיימתי ואמור לרדת היום לדפוס 😐
היום בע”ה נפרק את הסוכה, נריץ מכונות ונסתער על הבית…
-
אולי הכותרת אמורה להיות כתיבה מקצועית. לאו דווקא ספרותית
-
הכותרת היא: כתיבה ספרותית.
תחתיה היא מאגדת את כל תחומי הכתיבה: כתיבה עיתונאית, ספרותית, שיווקית, תוכן ועוד.
למה שזה לא יהיה גלוי לכולן?
כי אם יש לי התלבטות ספרותית (אפילו טכנית, כמו השגת מידע או מרואיין) – לא מתאים לי להעלות אותו באופן גלוי, שכולם ידעו על התוכן של הסיפור הבא שאני כותבת, למשל.
-
כעיתונאית וסופרת – זה ממש לא קשור להפקות. תחום שונה לחלוטין.
-
מצטרפת.
יותר מאשמח
-
מעבירה קורסים בכתיבה, בד”כ בהתמחויות
-
שלום וברכה.
תמי אפשטיין.
עוסקת בתחום הכתיבה: סיפורת, עיתונאות, תחקירים, ראיונות, כתיבה שיווקית, ומגוון עבודות פרטיות בכתיבה. עורכת ספרותית, ומלמדת בהתמחויות ספרות
-
מה לא נכון? עניין כתיבת הטורים וההגיגים?
אני לא מכירה את כ-ל העיתונים, אבל בהחלט את רובם. אשמח לשמוע איפה טורים והגיגים מתקבלים בששון ובתשלום מלא
-
את צריכה ‘למשוך’ את הקוראות לכתבה שלך. זה הא’-ב’. שהן לא ידפדפו הלאה.
מכאן – היצירתיות שלך אמורה לפעול.
בגדול, 2-3 הפסקות הראשונות הכי קריטיות. קוראת שהתחילה איתן, בד”כ כבר תמשיך הלאה (אלא אם כן ההמשך ישעמם באופן טראגי).
את יכולה להתחיל באנקדוטה חיובית, תיאור מצב שלילי, בדיחה עסיסית שמתאורת טוב, הצגת שאלות (בעד ונגד) שמציקות להרבה נשים וכד’.
מקווה שהעיקרון הובן
-
אני לא בטוחה שדובר כאן על כתיבה שיווקית בדווקא.
אני למשל כן התכוונתי על כתיבה מקצועית (אני גם כותבת שיווקית, אבל מתמקדת יותר בז’אנרים השונים), ומהיכרות עם כמה מהשמות – אני סבורה שבהחלט היה מדובר גם על כתיבה מקצועית.
בקיצור – על כתיבה לסוגיה
