כללי תמי אפשטיין
כלליתגובות הפורום שנוצרו
-
רינה, בפעם השלישית אדגיש שלא דיברתי על הממשלה וגרורותיה, אלא על פוסטים שיצאו מבית יוצר חרדי (או שמתקרא כזה).
ואם כבר את מדברת על הנרצחים וכו’ – את מעודכנת שברשימה יש גם חרדים? סתם חשוב לדעת, כשברור שכ-ו-ל-ם נוהגים לפי הלועזי. אזל, משפחות יקרות מנתיבות ואופקים, חרדיות כמוך וכמוני – איבדו את היקרים להם באסון הנורא.
איך שהם יחגגו/ יזכרו/ יתאבלו – לא קשור אלינו. האופן שבו אנו מתאבלים ומנציחים (קדיש, משניות עילוי נשמה אמיתי) הוא רק ביום הפטירה היהודי, ועצוב שצריך להדגיש את זה בפלטפורמה שכזו. זה היום, ושום תאריך אחר, לא משנה מי קבע אותו, לא ישנה את העובדות. כיהודים חרדים אין לנו קשר לכל הדברים האלו, וכואב הלב היה לקרא פוסטים שהראו שהלאומיות כן חדרה אליהם, ובצורה מעוותת כל כך.
זה, ורק זה, היה הנושא.
עכשיו, לגבי רבנים: היה רב אחד, אחד בלבד, שהנהיג אתמול סדר מיוחד בישיבתו. אין לי מושג מה המניעים שלו, אבל רובן אפילו לא יודעות ולא שמעו, כי בהחלט זה לא היה הקו הכללי של הרבנים וראשי הישיבות.
ולומר שזה לא קשור אלינו, זה לא נכון. כי כל דבר מחלחל, גם הלאומיות הזו, שמתעדפת תאריכים לועזיים על פני הנצחה בתאריך האמיתי.
ושוב, יום כיפור לא גדול יותר משמחת תורה, ועדיין מנציחים את המלחמה ביום זה, ולא לפי התאריך הלועזי שארע לפני 51 שנים.
אז מה קרה לנו פה? איך התבלבלנו כל כך אחרי הציבור הכללי והתאריך שהוא בחר?
אולי מחר נחליט גם לציין את אסון מירון לפי הלועזי, כדי שלא יתנגש לנו עם ל”ג בעומר?
-
חטיף שקל להכין וממש טעים, בכלום סוכר:
קרדיט: לירז טרבלסי, עיתון נפך.
כוס קמח שקדים
2-3 כפות שקדיה
1-2 כפות דבש (תלוי במתיקות הרצויה)
*
לערבב הכל, לכדרר ולצפות בקוקוס.
לגיוון: במקום שקדיה שמתי נוגט טבעי/ חמאת קשיו/ כל חמאת אגוזים אחרת. מגוון את הטעם.
-
בעיקרון, סוכר הוא לא מוצר אחיד.
תפריט שאצל אחת עובר מעולה – לשניה הוא יקפיץ סוכר בהיסטריה. חשוב להיות עם דופק ולבדוק מה מתאים לגוף שלך, איך את מגיבה לכל מזון.
יש כאלו שזה אסון בשבילן לפתוח את הבוקר בתפוח ושקדים.
קטניות מצוינות, אבל גם אותן צריך בגבול, כי בסוף הן מכילות פחמימות. יש כאלו שמוצרי חלב – למרות שהם חלבוניים – מקפיצים סוכר. ואם כבר מדברים על מוצרי חלב – ככל שהם מכילים יותר אחוזי שומן, יש בהם פחות פחמימות. חשוב לדעת.
לכן חשוב לעקוב ולבדוק מה נכון לגוף שלך.
-
דבר ראשון:
את הקמח תמירי ל-1/2 כוסמין 80%, ו-1/2 קמח שקדים (או שקדים טחונים. יותר זול ואין הבדל מהותי)
תורידי חצי מכמות הסוכר שבמתכון (אם את ממש מכורה למתוק, תתחילי בהפחתת 1/3 מהכמות)
-
עצוב כל כך.
והוא גם יכול להיות בן 4 או 7, היום.
רק גאולה
-
למה את חושבת שהם לא יחזיקו לך מעמד?
אם הם במצב טוב, אין סיבה שהם לא יחזיקו מעמד שבועיים
-
חני לנדסברג – קנגרו.
היא כאן, בפורום
-
@חני ל.
ch779515# gmail.com
-
-
מה מאחלים?
כהיום הזה תביאנו ששים ושמחים לבניין עירך (סוף מוסף)
שנזכה. עוד השנה
-
מדהים. משהו שפורט על כל נימי הנפש, מייצר מנגיעה מופלאה
-
רק אל תחזיקי אצבעות, כי זה ביטוי שמקורו בנצרות…
-
לא, רינה.
שנה יהודית מחושבת ע”פ שילוב של שנת חמה ושנת לבנה.
לא ספרתי על הימים, אבל בטוחה כמעט בוודאות שאתמול לא עברו 365 יום משמחת תורה אשתקד.
אמנם היתה שנה מעוברת, אבל 12 חודש היו בכ”ג באלול…
ואגב, שנה יכולה להיות גם 364 יום, לפי העברי
-
** תוכן זה הוסתר **
-
לא הבנתי, אדם שההורה שלו נפטר בשבת/ חג – מתי הוא מציין את היארצייט?
יש לי דוד שאביו נפטר בפורים. אז מה, הוא דוחה את התאריך של אמירת הקדיש ולימוד המשניות?
זה התאריך. כך ד’ גזר. מה לעשות?
ושוב, שרה, לא דיברתי על מה שהממשלה עשתה וכו’.
דיברתי על נשים שנקראות משלנו ששלחו אתמול פוסטים על האבל ועל כך שהן סהרוריות ולא מתפקדות כי לפני שנה וכו’.
כן? אתמול זה נקרא אצלכן לפני שנה???
-
את מדברת על השם שיקראו למלחמה. אני מדברת על התאריך של האבל. אלו שני דברים אחרים.
יארצייט שחוגגים לפי הלועזי – מתאים לך? זה בדיוק מה שהיה פה, אתמול.
שיקראו לזה חרבות ברזל, מלחמת התקומה – לא מעניין אותי. התאריך בו נרצחו כל כך הרבה יהודים – היה שמחת תורה, ואיש לא ישנה זאת. גם לא תאריך לועזי.
-
כנראה שהסוכר שלך לא היה גבוה במיוחד/ לא השתולל בלי חשבון.
במקרים כאלו הרבה יותר מקלים ומפנקים (אגב, זה הרבה פעמים תלוי גם בדיאטנית. יש כאלו קשוחות מוות, ויש יותר מקלות).
רגע, אני רואה שכתבת ‘כמו סוכרת’ – אז אין שום שאלות.
-
שרה, רק שאלה:
למה את לא אומרת את זה על מלחמת יום הכיפורים??
הפסטיבל שהיה אתמול היה ממש עצוב. קיבלתי פוסטים מצמררים מנשים חרדיות (??) שממש התאבלו כי השביעי באוקטובר.
ויש הרבה מה להתאבל על האבלות שלפי תאריך נוצרי. אנחנו יהודים! על זה אנו נשחטים ונהרגים! מה זו התרבות של השביעי באוקטובר?
מלכתחילה דובר שיום האבל הלאומי יהיה יומיים אחרי שמחת תורה. איך הלועזי חדר לתוןכינו כל כך חזק???
עצוב.
ועוד תזכורת מצמררת: אם היינו מתאבלים/ מתחרטים/ עושים חשבון נפש לפני שנה בדיוק (לא השביעי וכו’, אלא עשי”ת) אולי היה בכוחינו לעצור את האסון הזה…
זה הזמן!
-
כל שומן מאט את ספיגת הסוכר. זה לא משנה אם אגוזי מלך או אבוקדו. גם שומן טראנס, אגב…
צ’יפס פחות גרוע מבחינה סוכרתית מפירה, למשל, כי השומן מאט את קצת ספיגת הפחמימות.
ועדיין, יש פירות שטובים יותר לסוכרתיים, יש פחות ויש גרועים ממש. תמר ממש לא בקטגוריה הראשונה. הוא בריא, הוא פצצת אנרגיה, יש בו הרבה מעלות. לסוכר הוא גרוע!
מה שכן, תמר עם אגוז (לא משנה איזה. גם לוז או פקאן, כאמור) עדיף משוקולד, כמובן.
פירות שיחסית בסדר בסוכר (מבחינת העומס הגליקמי) : תפוח, אגס, שזיף, אשכולית. יש עוד כמה שלא עומדים לי בשלוף.
ענבים אפשר לטעום בעדינות. הם מאד מתוקים, אולם בגלל שאין בהם חומצתיות כלל, ולא רק בגלל הסוכר. במקביל – יש בהם נוגדי חמצון (בעיקר באדומים) שמאטים את הספיגה. בירוקים אין נוגדי חמצון אבל הם נקראים פחות מתוקים.
ושוב – לבדוק בזהירות איך הגוף מגיב. יש כאלו שפירות משגעים את הסוכר, ויש כאלו שעוברים את זה בסדר.
-
ואגב, מכל הפירות, תפוח הוא יחסית עם עומס גליקמי נמוך. מהפירות שמותרים בסוכרת (בניגוד לבננה, למשל, או אננס)
-
יכולה לנסות סילאן. אולי כפית סוכר?
-
שקדים זה שומן
-
תחליף סוכר – מאד בזהירות. רוב (אם לא כל) תחליפי הסוכר לא מומלצים בהריון
-
תמרים זה ממש לא מומלץ בסוכרת הריון. זה עתיר סוכר
-
צודקת
-
** תוכן זה הוסתר **
