הייטק תהילה ב
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
-
כתיבה יפה ומעניינת, אבל לדעתי היה עדיף להסביר את הרקע במילים שלך במקום להעלות אותו כך. לי זה צורם מדי.
האמת? בהתחלה חשבתי שמדובר בשיר יהודי כלשהו (כמו הסיפורים על קריאת שמע ישראל משני הצדדים שגרמה לחיילים לא לפגוע זה בזה), אחר כך התבלבלתי מהכדורגל ומהסיום…
-
וואו, כמה חזקה שאת, מעריכה מאד!!
ובנימה אישית, בתור אחת שמכירה את העולם החילוני יותר מדי – נכון! לי קשה מאד לשמוע את כל הקאברים האילו, הזמר שר את המילים החרדיות, במקביל אני שומעת את אלה שלא… ובל נדבר על כך שהמנגינה עצמה בעייתית, אין בה שום קדושה והיא לבד משפיעה על הנשמה.
-
חחח. להבנתי – היצירה הזו לא יכולה לעמוד בפני עצמה, והתזמורת כבר נמצאת אז…
-
אני רק שאלה. אין בעיה, בסדר. יש מסרים שרוצים להעביר שלא בתבנית. אבל למה להשאיר אותם תחת קטגוריית שיר? למה לא ליצור לז’אנר הזה שם חדש במקום לדחוף אותו בכח תחת הקטגוריה?
-
הם חיכו להבין מה קורה בחוץ, לפני שיצאו. בשביל לא לצאת ישר לתוך הסכנה. אברהם ופנחס נשלחו לבדוק מה המצב, כולל להביא אוכל ומדי חילים. בינתים ידידיה נח מעט, עכשיו הם אוכלים ווממשיכים בדרך.
-
לא אמרתי שאין מאחורי זה כלום. בסדר, הוא רצה להביע את השקט. אבל בשביל להביע שקט צריך גם להביע את הנגדי שלו. אני מניחה שכשמשמיעים רצף יצירות קולניות כששלו “מושמעת” באמצע, זה אכן מודגש. אבל כיצירה העומדת בפני עצמה? הרבה הרבה פחות.
(השקט שלפני הסערה, אחרי, באמצע, איך שתרצי, מקווה שהובנתי)
-
ועדין, אני לא מבינה למה מישהו ישב במשך ארבע דקות ושלושים ושלוש שניות (על השעון) רק בשביל להגיד: אח, זו יצירת אומנות! מילא היה בסוף איזה טטטאדדם, לא יודעת, אולי אני סתם לא תופסת את זה.
לא הייתי משלמת על זה שקל שחוק. זהו.
-
לפי זה, אני הולכת להיות האומנית שיצרה את מספר היצירות הגדול ביותר. רק צריכה להפיק אותו מסמך בשינויים קלים, לשנות שמות ל0/1 ועד 10000/59.
זה שזה נמצא בבמות – סליחה, אבל מישהו השתגע? ועוד משלמים על זה כסף??
-
מצטרפת. כל מילה. ההתנגדות היא נטו לשירים, שאינם שירים, אך חוסים תחת כנפי השירה המודרנית הדגולה.
-
התכוונתי לשיר אותו היא כתבה, שנמחק. היתה בו אמירה חינוכית, שלנו ברורה מאליה…
-
רות, פתחת פה אחלה נושא. מעניין ומצחיק באותה מידה 🙂
-
עשר אצבעות לי יש
כל דבר יודעות הן
לצייר ולקשקש
גם בתוף מכות הן
הנה בית לי קטן
בו כסא וגם שולחן,
משקפיים עגולים
לי בקצה החוטם
וכו’. גם זה שיר, אין סיבה לשלול שיר ישן מפני שהחדש טוען אחרת. “ישן מפני חדש תוציאו” לא חל כאן ובעוד הרבה דברים אחרים.
-
למה לא בעצם? אמנם החרוזים עקומים עם האותיות ובהגיה העברית הנכונה הם כנראה לא היו עוברים. יש פה אמירה. וזה שיר ילדים שלא אמור להיות מתוחכם במיוחד… לא מוצאת סיבה שלא.
-
ואם יורשה לי להוסיף –
אולי כשאומרים בעל המאה הוא בעל הדעה, לא מתכוונים דווקא לממון, אלא גם לדור העכשווי, שקובע את המציאות, מה יפה, מה נאה, מה מוגדר כך ומה אחרת.
-
אולי אין לנו דעה. אבל המודרניות לא הוכיחה את עצמה אף פעם, לכן היא תמיד מתחדשת. משפט מוכר, אני מרחיבה ומשנה מעט : את הדברים הטובים באמת לא זורקים, ממשיכים איתם הלאה, הם יהיו עמידים יותר זמן.
אפשר לעשות גם מזה שיר?
-
מבינה את מה שאת מתכוונת לומר. אבל את האמת? עד שלא התחברתי לקהילה הספרותית פה. לא שמעתי מימי (וגם לא קראתי) שירים בעלי מילה אחת עד שלוש, שחוזרות על עצמן שוב ושוב (זו אמורה להיות האומנות?), שבאות להראות נקודה מסוימת (שזה בסדר, אין לי התנגדות לזה), לא מחורזות (קיבלתי, לא כל שיר אמור להיות מחורז).
להבנתי מכל ה”שירים” שראיתי עד עתה, כל עוד ה”שיר” יזרום מספיק בפה, יהיה קליל ובעל מסר מהדהד – זה שיר.
ופה אני לא מסכימה – לכן כתבתי את הדוגמא המדוברת וכשכתבתי אותה (בשרבוט מקלדת, מודה) התאמצתי מאד (היה קל) לענות על התנאים הנ”ל.
אבל את צודקת – אני לא נמצאת במקום הזה שאני יכולה להחליט שהעולם כולו אכל מתבואת השיגעון ורק אני ועוד כמה – לא. אין לי גם כוונה כזו, רק אומרת את שאני חושבת ומעלה על הכתב את הגיגי.
-
השאלה היא מה יקרה אם בעוד כמה שנים כולם ישרבטו כמוך עם הפחם, אולי זה יתפוס וכן יהיה יצירה…
-
אני, משום מה, מעדיפה להישאר מיושנת.
-
זה לא
שיר
זו סתם
אמרה
זה לא
שיר
אולי לחן
זה לא
פשוט לא.
אולי אני אתחבר לז’אנר הזה בסוף 😑
-
לדעתי, שיר כזה זה זלזול באינטלגנציה, שלנו ושל הכותבת. שיר אמור להיות עם חריזה, לא ביקשתי משובחת, אבל חריזה!
שלא לדבר על מספר מינימאלי של מילים בשורה (מיעוט רבים שניים, רצוי יותר).
-
תודה! שמחה לפנק 🙂
תנשמי עמוק, לא יודעת אם אצליח לדחוף את הפרק הבא השבוע…
-
הרבה שאלות 🙂 רוב התשובות יוסברו בהמשך…
אפרים רוצה שהחיילים של ארלוט יהרגו את דניאל וידידיה בארמון, הבנתי נכון? לפני שיגיעו אל המלך, בארמון או בגינה, גם החיצונית, מה שיגיע קודם.
התוכנית – תוסבר בהמשך. ממוקמים עדין במנהרה.
הדמות של אפרים – אכן, לרב אנשים אוהבי כבוד גם מתפוצצים מהר כשדבר מה משתבש להם (כבודם האישי נפגע מכך). וכן – אדם לא רואה את נגעי עצמו ולכן הוא כה בטוח שזה חסד אלוקים שדברים מסתדרים לו.
הסנשל – מופיע לראשונה, הסבר בהמשך, גם מהות תפקידו.
-
אני חושבת שהכתיבה תואמת את הסיטואציה, מאד יפה, תיאורים מלבבים.
אולי תשתפי אותנו בפרק הבא?
-
הפתרון לזה פשוט: מטפסים על עץ ומחליקים מהצד השני של הסורגים או – מסתננים דרך הרווח שבין השער למשקוף (עשיתי את זה בכיתה י’ 🤣)
אבל אם הסיפור מיועד לילדים אני לא יודעת עד כמה זה טוב לתת להם רעיונות…
