הייטק תהילה ב
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
תודה לכל המגיבות. באישי וכאן. נותן הרבה כח וחשק!
פרק 61 עלה.
ניתן לקרוא כאן – סיפור בהמשכים || תהילה
כמו שאמרתי – הדרך עוד ארוכה. תהנו 🙂
-
בהחלט מרתק.
טוב, אני מניחה שאני נגועה ואולי זה די ברור מה העדפה שלי…
נקודת מספר – לדעתי מהמם, יש הרבה מקום להכניס שנינות, השוואות והמון רגש עד הפרטים הקטנים ממש.
אממה – לפעמים כשעושים זאת, הפוקוס נלקח משאר הדמויות, העלילה אינה מובנת לגמרי כי הרי הכל מתואר מזווית ראיה מאד ספציפית, שאינה רואה את החלקים הנסתרים. אם המספר יחשוב על מישהו שהוא רע – לקוראים לא יהיה פקפוק בכך שהוא רע. כמובן שלהיפך בדמויות שנראות טובות בעיני המספר.
לא חושבת שיש אפשרות לקבוע מתי לעשות כך ומתי כך. זה נטו בחירה של הסופר. מה שכן, אני הייתי מצפה (ומיישמת) שאם בוחרים בגופות משולבים, כלומר: גם וגם, את הקטעים שכוללים פעילות כלשהיא של הדמות המספרת חייב המספר לתאר, אחרת זה חוטא לסיפור (בעיני). לגבי מספר דמויות מספרות – חושבת שיבלבל. וכמובן אם מדובר רק בגוף נסתר – אז פה אין כללים, אפשר להשתגע 🙂
בסופו של דבר, לדעתי זה פשוט ענין של טעם וריח.
אגב, קראתי ספר שנכתב מצד הדמות המספרת ובשלב כלשהוא המספר הודיע (!) שהוא הופך לספר את ההמשך בגוף שלישי, רק אחר כך הוא חזר לספר בגוף ראשון והסביר (!) שזה בגלל שכל מה שהיה מתואר בגוף השלישי עשה התאום שלו, ולא הוא עצמו. הרגשתי שעובדים עלי. זה היה ממש לא זה.
-
לרגע חשבתי שהחצי השני של הכותרת היא באידיש. רק אחרי שהבנתי את הנושא, הבנתי גם מה כתוב 🙂
אז כמובן כמו שכולם יודעים: מסרבל את הקריאה, מעצבן בעין ובהחלט אומר הרבה על הכותב/ת, בקטע הרע של הענין.
מה שכן – יש גם מקום לדון לכף זכות. בצ’אט לדוגמא, זה בסדר שתתפלק איזו אחת. כותבים מהר, העיקר להכתיב, לשאול, לבדוק וכו’.
ואגב, עוד נקודת זכות. לי יש במקלדת בעיה באותיות י’ ו-ב’, כולל ההמרה האנגלית שלהן. אז אם כתבת את משפט ז ככ, אני מקווה שתסלחו לי.
כוכבית ל @AidiWeiss *אם כתבתי את המשפט הזה ככה.
וצודקת לגמרי, גם אם נופל לי מדי פעם, לפני שאני מפרסמת אני משתדלת לכסות שוב. כך שבהחלט יש הבדל בין מסר מיועד לפרסום וכזה שלא…
-
כמה כיף להתארח בשבת 🙂
אז הנה לכן פרק נוסף…
פרק 60 (!!)
ניתן לקרוא כאן – <a href=”https://kedemcenter.co.il/groups/literature/forum/topic/%d7%a1%d7%99%d7%a4%d7%a8-%d7%9b%d7%a8%d7%92%d7%a2-%d7%9c%d7%9c%d7%90-%d7%a9%d7%9d/page/2/#post-6017923562″ title=”פרק 60:
מדהים כמה מהר דברים יכולים להשתנות. אבא פ…” style=”font-family: inherit; font-size: inherit;”>סיפור בהמשכים || תהילהשבוע טוב!
-
להזכירכן, המכתב שהגיע לידידיה:
‘עשר שנים עברו, הן די והותר.
תודה על מאמציך,
מסור לאמא דרישת שלום,
כולי תקווה שניפגש בקרוב, אתה יודע היכן,
אבא’.
-
-
מה את מגדירה פחות מוכר? אני תמניה שגדלה במקום ספרדי למהדרין. הכרתי אשכנזיות רק בגיל 18…
-
-
סיימתי פרק, שזה אומר שאתן זכאיות לאחד נוסף 😁
רק יש בעיה קטנה – יש בו טוויסט ואני לא רוצה להשאיר אתכן במתח הרבה זמן (שישי, מוצ”ש קשה לי להאמין שאסיים אחד נוסף).
מצד שני, המתח ינכח בפרקים הבאים, תרצו או לא, זה המצב.
בבקשה לייק אם אתן רוצות בכל זאת שאפרסם, אם כן, זה יקרה באיזור השעה 16…
-
מדהים! אפשר להוסיף? משל ידוע, לא זוכרת מהיכן…
גם אם החיים לא תמיד מחייכים אלינו או לפחות נראים כך. אסור לחפור בהם, להתעמק יותר מדי מי, כמה, למה. ההוא אשם, הכל קרה בגלל וכו’. לפעמים צריך להמתין, לתת לזרע להכות שורש, להוציא צמד עלים ולהירקב סופית. ודווקא אז יופיע הצמח, יגדל ויפיץ ריח לכל עבר.
-
פרק 58 עלה.
ניתן לקרוא כאן – סיפור בהמשכים || תהילה
מצטערת אם קיים עדין מתח… להבנתי הרף ירד בהרבה (הוא יחזור, אל תדאגו 🤗)
תהנו!!
-
-
קראתי ספר לאחרונה שאולי יעלה על הציפייה שלך (הראשונה). קוראים לו אל-אוטומט. שנון ומעניין.
-
המטרה במכתב: אם ידידיה היה יוצא, נתפס ובעצם נעלם. כשהיתה מתגלית הבריחה של דניאל היו מקשרים ומבינים שהוא הצטרף אליו…
התשובה שנתן עוזיה: לא אמרתי שהמלך שלח אותי. אבל אל תדאג, למי ששלח אותי יש כוונות טובות.
-
המכתב הגיע לידידיה דקה לפני שהתחילו התחרויות, במוצאי שבת. כשכלו כל הקיצין…
לגבי עוזיה – יש גילויים, הדרך אל המלך לא תמיד סלולה. נא להמתין 🙂
-
צוחקת בקול חח
-
כמוך כמוני, אבל מלבד לכל הלחץ והחרדה יש גם את ההבנה שמדובר באב ובן עמוסי רגשות, והרגשות האילו, לטעמי לפחות, צריכים פורקן קל כדי להמשיך הלאה. אילו יכולתי, הייתי ממשיכה את קטע הפגישה, אבל הבריחה חשובה יותר ואין זמן למפגשים סוחטי דמעות.
-
לגבי הגערה – נחכה לפרק הבא…
לגבי החתך – הוא נפגש איתו אחרי עשר שנים! וזה אפילו לא לקח דקה!
אחר כך היתה הזדרזות, אם כי לא מבוהלת ממש, פנחס שמר על הפתח והם לא יכלו לברוח בלי עוזיה וכמובן להבין איך לעשות זאת. תארי לך שהם יוצאים, בורחים למדרגות, כי זה הדבר הראשון שעולה בראשו של אדם ובום – נתקלים במישהו. הם חייבים להיות מחושבים…
-
וכמובן, איך אפשר לשכוח (סדיסטיות אמרת?)
“מתחילה טענתי שהיה עליך להבין את מקומך” הוא רוכן על אזני ולוחש. בגדיו מכסים את פני, איני רואה דבר. “חבל שלא עשית זאת” הוא מצקצק, נשיפותיו מרעידות אותי “כעת ראה למה גרמת”
-
אוהו! איזה כיף לך!
-
אני לא יכולה להקרין החוצה את המחשבות שלו כשהגוף המספר הוא ידידיה. אבל יש:
1. אפריים מצפה שאגיב לו, כנראה רוצה לחוש מעט מפחדי. אני מתגבר עליהם, ממילא חיי אינם בידיו, אלא בידי ריבון העולמים. איני עונה לו, אלא מקשיח את פני, לא אתן לו את הסיפוק בראיית רגשותי, לא אקרין אותם ממני החוצה.
2. “את מקומי?” אני עוטה על פרצופי חיוך, רואה את הרוגז צף בין עיניו “מהו בדיוק?”
3.אפרים קרב אלי, פרצופו מכסה את כל שדה ראייתי. הבעתו מלאת שמחה לאיד וסיפוק.
“אני מבצע תיקון היסטורי” הוא מהנהן לי בראשו כמסכים עם דבריו הסתומים, טון קולו נלהב מדי “מתקן את הטעויות כולן”
4.”אני מבצע תיקון היסטורי” הוא חוזר על דבריו הראשונים, הבעת תסכול מופיעה על פניו לרגע בודד, נמחקת מהר מאד בחיוך אכזרי. “תיק-“
5.”הפללתו של אביך הינה הדוגמא הטובה ביותר. כל המסמכים, כל הראיות, אני הוא זה שהובלתי אליהם, אני הוא זה שגרמתי ליצירתם” חזו מתנפח בחשיבות. אני מספק בשבילו כר דשן להצגת גאוותו ביכולותיו.
לדעתי זה מספיק….
-
ראית את סוף הפרק הנוכחי?
הדמות של אפרים היא דמות חולת כבוד, וככזו היא אוהבת להתפאר במה שהיא עושה, הדגשתי את זה בפרקים שבו הוא חושף את הקלפים וגם בפרק הנוכחי.
-
תודה 😀
כתוב פעמיים:
1. ידידיה עוזר לאברהם לטפס כשעוזיה על גבו.
2. ידידיה מציע לאברהם להתחלף איתו לפני שהם יורדים במדרגות
-
מצטערת, נמחקו בגלל זכויות יוצרים, בע”ה בספר… אם יש משהו לא ברור לגבי התקציר מוזמנת לשאול פה או באישי 😊
-
המצב שלו לא היה תקין, כנראה דחפתי מפרק הבא.
-
חחח אהבתי שהשאלת את המונח.
הוא פצוע, עונה באכזריות כדי שיגלה מה בדיוק עשה באורווה (מסיבה שתתגלה בהמשך)
