הייטק תהילה ב
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
תבדקי אולי זה פטריה, אפטות ממה שידוע לי לא מופיעות על הלשון. הלכת לרופא/ה?
-
ברזל עדין של סולגאר, עושה נפלאות. הספאטון עזר לי לפני ההריון, אבל במהלך ההריון לא נתן כלום. ממליצה בחום! גם כמעט אין תופעות לוואי…
-
כתבו כבר פרטים, מדובר על הקלטות, לא למידה מרחוק…
אבל אם יש משהו כזה אני אשמח להצטרף
-
-
מעניין ומיוחד, בעיקר בזה שהגיבורה היא נערה. יש המשך או שזה סיפור קצר?
-
בי פולן של פוראבר, גם מסייע להנקה – מרבה חלב ואיכות בצורה משמעותית
-
פרק מדהים. אני ממש מרגישה חלק מהכיתה, את כל כך מכניסה לבפנים!
אגב – אני מוצאת את עצמה מחייכת גם. התכוונת ל- עצמי?
-
יכול להיות. בכל אופן שווה לבדוק, לבן שלי היתה נקודה פצפונת של פטריה בלי התפשטות, נראה כמו פצע לבן לכל דבר.
-
אולי קסם פלאי 🤭
אצלי אגב, זה קורה גם כשאמא באה, לא רק שהיא נלחצת, היא גם מתחילה לעזור לי. ואני רוצה רק ביקור, לא ביקור עבודה…
-
בגלל שהיו מקרים של התחזויות באתר יצרו מעין אינדיקציה לצד שם המשתמש שמסמלת האם המשתמש זוהה טלפונית או באמצעות הכרויות…
-
פרטים טכניים:
קורס של יוותר מ 50 שיעורים קצרים (לא יודעת עד כמה) שניתנים להאזנה דרך הטלפון או מצגת + שמע במחשב.
יש תמיכה במייל למשך חצי שנה מתחילת הקורס. כל שלישי בערב ניתן ליצור קשר עם מיה לעזרה טלפונית אישית, והצטרפות למייל תלמידות שלה.
מחיר הקורס 2700
למי שכתבה 2 ספרים יש הנחה. למי שמצרפת חברה הנחה של 10%. (אם לא יצא לפועל נוכל להתארגן ביננו לעשות את ההנחה גם בצורה הזו…)
מתוך הקובץ המצורף למייל שנשלח ממנה: (לא רואה דרך להעלות אותו פה).
כמה פרטים טכניים:
עלות הקורס 2700 ₪ ניתן לשלם עד 12 תשלומים
הקורס מומלץ לבנות שש עשרה ומעלה.
ניתן להאזין לשיעורים בקו טלפוני או במחשב.
קצב הלימוד הקבוצתי הינו יחידה אחת (כחמישה שיעורים) בשבוע, אך ניתן להתאים את קצב
ההתקדמות באופן אידיווידואלי ועל פי צרכיך.
לכל יחידה נלווים מספר אתגרי כתיבה שמאפשרים לישם ולהטמיע את החומר הנלמד.
הנרשמות לקורס תוכלנה להצטרף לפורום כותבות במייל, להשראה ולתמיכה הדדית.
דפי עזר, צ’קליסטים וסיכומים יישלחו אליך למייל בהתאם להתקדמות הקורס.
לאורך הקורס ניתן יהיה לקבל מענה טלפוני ממיה קינן בימי שלישי בערב, ותמיכה טכנית בטלפון
או במייל באופן שוטף.
יהודית לא מזוהה, כך שמי שחוששת יכולה לשלוח לי את המייל שלה בפרטי ואעביר לה… (כבר יצרתי איתה קשר)
שיהיה שבת שלום!
-
לא התכוונתי להרצות, אני מבינה שנשמעתי ככה ומתנצלת מכל הלב. רק ציינתי את המקור לשיבוש. זה גם משהו שהאקדמיה ללשון יוצאת נגדו. וזה לא גוף חרדי…
-
אין בעיה עם זה שהוא מרגיש ככה, יש בעיה שהוא אומר את זה
-
אני חושבת שיש לנו קצת בלבול… לא מדובר על ענין הרגשות סביב הנשירה, זה תקין נורמאלי ומצוי (במיוחד כשהרגשות בגיל הטיפש עשרה מוקצנים). אני אנסה למקד אותך, כמובן קחי בערבון מוגבל, כי אני אשה, ונקודת המבט שלי אומרת שגבר לא יחצין רגשות כל כך מהר, ועדיו – זה תלוי אופי אנשים וסיטואציות.
“לא רוצה להגיד מה אני רוצה, אני רוצה שיהיה לי מישהו גדול איתי שם, כמה שאני גבר ובחור גדול, לא יודע למה, אני מרגיש הרבה פעמים מאד קטן, פחדן וחששן, זה…” לא ידע שמעון מה להגיד.
“אין לי בעיה לבוא איתך אם זה יעזור, אתה רוצה לנסות או שמעדיף שלא?” באמת מכל הלב.
“אם אתה תוכל? אני… לא יודע, עשית בשבילי יותר מידי אני חושב, כבר לא כל כך נעים לי, האמת” עונה שמעון בכנות.
“אנחנו חברים, אני לא מבין, גם לי קורה לפעמים שאני הולך לכל מיני עניינים ומעדיף ללכת עם מישהו נוסף, ולא ממש לבד לגמרי, לגיטימי לחלוטין! השאלה מה אתה” פונה אליו ישראל.
“אני… לא יודע, אני מרגיש לאחרונה כל כך קטן ובלי כח ש…” לא ידע איך להמשיך.
-
יש בזה. גברים לא ממהרים להראות רגשות (מסכנים 🤭) והם לרוב יסתירו את הקשיים שלהם, כמובן שיש יוצאי דופן, ובכל זאת…
בפרקים הקודמים לא ראיתי משהו מיוחד, מלבד זה ששמעון בכה באחת הפעמים, אבל אולי זה תקין כי מדובר על חייו… בפרק הזה זה בהחלט בלט וקצת הציק.
חוץ מזה כתיבה יפה וזורמת!
-
תלוי לאיזה צורך. אם את רוצה רק לפרסם פה אז אפשר להסתפק באורך הנוכחי (תחלקי את סך המילים ל250. זה מספר מילים בממוצע לדף ספר) אם יש לך מחשבה להוציא כספר – תאריכי לפי מה שנראה לך. כמובן שאפשר לחבר גם מאוחר יותר…
-
האמת שזה מעייף אותי לדון על ההשואה מול הספרים של מיה. כשיגיע הרגע אחליט. כרגע אין לזה משמעות. מה גם שאני חושבת שלמיה לא אמור להיות מונופול על שמות ספרים. בספרות החילונית לדוגמא הרבה מהספרים הם בשמות אנשים (הארי פוטר הכי מוכר, למרות שלא קראתי…)
-
לא בשם אדם, בשם הארץ (אליסיר)… וכמובן שזה עדין לא סופי.
-
תודה 🙂
-
תודה רבה!
לגבי מאבקים פנימיים – מתואר בפרק 47, אולי בגלל ההמשכים לא כל כך שמים לב לזה. וכמובן שאין מטרה ללעוס שוב ושוב את אותו ענין. אם בכל זאת נראה לך מעומעם מדי אשמח שתצייני…
לגבי מוסלקים – צודקת, אבדוק אם יש צורך לתקן. כרגע נראה לי שלא מהסיבה היחידה שכל העברית היום כפי שאנו מכירים אותה שונה מאד מהעבר. אבל כמובן שאף אחד לא ירצה שנכתוב ספר בעברית תנ”כית, נכון?
-
כי הבדיקה יכולה רק לשלול לחלוטין, כנראה שכמעט לכל אדם יש את הגן הזה במידה רבה או פחותה, השאלה מתי זה הופך לבעייתי
-
צליאק לא מחייב הקאות, הוא יכול גם להיות ללא תסמינים חיצוניים
-
אני לא מקצועית, אבל גם לי זה הפריע. החזרתיות בעיקר, אולי אם זה היה מופיע פעם אחת אז היה יותר טוב.
-
אליהו – בפרק הבא
ידידיה –
“עשו זאת בעצמכם, אני לא חוזר כעת” אני מצהיר. מעיף מבט אחרון בדוד, שנראה מאושש יותר ומתחיל לצעוד לכיוון אליו מורות העקבות, היכן שאולי אקבל תשובות לכל הקורה סביבי, אולי אצליח גם לחלץ את פנחס, איני יודע מהי תוכניתם לגביו.
אולי לא היה ברור – אין לו כוונה להילחם מולם, כמו שאמרת זה נועז מדי וחסר סיכוי. הוא מתכנן ללכת אחרי העקבות ולנסות להבין מי הם ואם יצליח – לחלץ את פנחס, אולי לא היה מובן ענין המעקב, אחדד…
-
יש לי חולשה בקטע הזה, קשה לי להכניס תיאורים כאלה בתוך הכתיבה כשהם לא זורמים לי בטבעי. אם יש לך טיפים אשמח…
ואגב, אני לדוגמא לא זוכרת איך ניראים פניו של קהה (מנהיג הקווארים) ואת הפנים של איסתרק ומהללאל קל לי לדמיין בגלל התמונה בכריכה. איסתרק מאופיין באף ארוך ושיער זהוב, את זה אני זוכרת רק מהדיוקן שהיה לקווארים, מיכאל סנטר חד ושיער שחור מתולתל. מהללאל עיניים תכולות נראלי וגם שיער שחור מתולתל. אבל להגיד לך שאני יודעת בפירוט כל תו ותו בפנים שלהם – ממש לא. את רב הדמות משלים לי הדמיון שלי. וזה לדעתי אחת מהחלקים הכיפים בספר. שאת זו שקובעת בסופו של דבר איך נראית הדמות. בדרך כלל הדמיון מתגבש גם לפי האופי.
בפרוג עצמו ראיתי כמה אפשרויות של דמויות ותגובות כמו: ממש לא דמיינתי אותו ככה, אז לא חושבת שזה נקודה נכונה.
בכל אופן, אני אתן לזה פוש אחרי סיום כתיבת העלילה פה, גם ככה את הפרקים הראשונים אני מתכננת לערוך באופן משמעותי.
