הייטק תהילה ב
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
כתיבה מעניינת ומסתורית.
המסתוריות קצת גרמה לי לחוסר בהירות ולעבור שוב ושוב על השורות. רק אני?
-
היי,
מחזירה את הדיון לחיים 🙂
אשמח לשמוע מבעלות הניסיון שפה מהם השלבים להוצאת ספר. בינתיים הבנתי:
עריכה לשונית.
עריכה ספרותית.
עימוד.
אם אפשר ולא ארוך לכן מדי – גם פירוט בקצרה.
תודה רבה!
-
-
אלוקים דופק על הקנקנים החזקים. כמה עוצמות יש בך. אני קוראת ומתרגשת ובעיקר מתחזקת.
מאחלת לך ולכולנו שנזכה במהרה לבוא גואל!
-
נשמע מעניין. היה קשה קצת בהתחלה עם הגופים. היא – הוא קצת הסתבך לי…
יש המשך?
-
זה ברור שהתוכן של האבא, אבל נכון יותר שתקפיצי אותו לשורה הבאה. כשזה צמוד לדברים של רוזי זה נשמע כמו המשך שלה. רק כשקוראים מבינים שלא…
-
רק את הלוחות לא הבנתי, למה צריך אותם בכלל, לא מדפיסים פשוט מהמחשב?
-
תודה רבה!
קראתי את המאמר, מפורט ומאיר עיניים. מצרפת קשור לכל המעונינות:
-
לדעתי מסר עדין מאד. ויפה.
רק משהו קטן:
“איך אפשר להתקרב אליו דרך כאב?” שואלת בתמיהה. “כשכואב לנו, אנחנו נעצרים לחשוב. ואם אנחנו זוכים, אנו מבינים שהשם אחראי לכל. ובידו לשכך כאב. ומתקרבים אליו בתפילות שיעזור לנו”
החלק המודגש זה האבא אומר? נשמע שזה המשך הדברם שלה, התוכן נשמע של האבא.
-
חודש הספר כבר התחיל לא? יש מבצעי 28 באור החיים, ביפה נוף לא בדקתי.
למודת אכזבות שכמוני, החלטתי שאני לא קונה ספרים אם הסופרת לא מוכרת לי, אלא אשאיל מהספריה בבוא הזמן.
גם ככה בעלי לא מתלהב מזה יותר מדי, ואם אני לא קוראת את הספר שוב הוא טורח להזכיר את זה בקניה הבאה 😂
-
תודה על ההסבר המפורט.
לגבי עימוד – לא מסכימה איתך שלא מורגש. אם אני רגילה לקרוא עמוד ב2 דקות ולוקח לי דקה, זה אומר הרבה.
ראיתי ספרים שהממוצע לדף אצלם זה 200 מילים במקרה הטוב (מודה, ישבתי לספור רנדומאלית). לדעתי יש בזה הונאה. במיוחד שזה מכוון.
-
קודם אני אסגור את מה שאני יכולה, בינתיים אני בונה על הפרויקט של אור החיים. לא יודעת אם הם קובעים מי העורכים וכו’… אם לא – אברר פה על כל המומלצות מכל סוגי המקצוע שצריך.
-
טוב, אני לא נתקלתי בדבר כזה אף פעם, זה ממש מוריד הרבה, נניח ויש 70 פרקים = 140 עמודים, ממש לא נתפס.
בכל אופן, הכוונה של איידי זה עימוד הגיוני (בדרך כלל פרק מתחיל הכי נמוך באמצע הדף, לרוב בתחילת שליש שני)
וחוץ מזה דובר על ניפוח תוכן, אבל הבנתי שחלק מעריכה ספרותית זה גם להסביר איזה קטעים מיותרים – אותם צריך להשמיט ואילו לא ברורים מספיק – שם צריך להרחיב.
-
תודה רבה!
לגבי מחיר הספר, זה רק מעצים את מה שהעליתי – המחיר לא משקף בכלל! (אני לא נכנסת לכמות מכירות וכו’, רק לבחינת ההשקעה הכספית של אדם בודד מול השקעת הסופרת)
-
שכחתי לסמן את @AidiWeiss היא כתבה בדפים, לא עמודים… שמתי לב באיחור ונלחצתי כהוגן.
-
מה את מתכוונת כשאת אומרת דפים ולא עמודים? דף שני צדדים? זה מפחית משמעותית אם כן 😲
אגב, מבדיקה בספר פדהאל, מיה מציינת בפירוש שהספר כולל 200K מילים ויש בו 866 עמוד/דף (תלוי למה התכוונת).
ככה שנשמע לי שהספירה שלי תקינה יחסית…
-
הגיוני, לכן אני מקווה להגיע לפחות ל400, עוד לפני עריכה.
אפרט את המצב כרגע ואיך עד עכשיו בדקתי מספור:
62K מילים, דף A5, שוליים צרים, ARIAL 12. כל פרק בדף חדש (ללא הזחות משמעותיות למחצית הדף, אלא ממש מתחילה)
יצא לי 261 עמודים עד כה.
מבחינת התכנון, אני מתקרבת יותר ויותר אל הסוף, אבל מניחה שזה יהיה יותר ארוך ממה שמרגיש לי כרגע, אם אצליח להתנהל בצורה נכונה…
כמה קשה לכתוב ספר, רק כשעושים את זה מבינים ש70 שח לספר זה קצת, קצת מדי! (ולא, אל תעלו מחירים, תנו לי להנות 😜)
-
תודה רבה! גם 600 זה מספר גדול מדי כרגע. @AidiWeiss באמת אשמח שתבדקי לי איך מחשבים במדויק…
עד כמה עריכה יכולה להגדיל כמות דפים? משביחה בוודאות, אבל נניח מ400 דף כמה אפשר למשוך עוד?
-
בהחלט מתקדם, אני כבר מתחילה לאחוז בהם כרגע ובמתח בעצמי 🤭
הלוואי 800, כרגע יש לי 250 🤔(בחלוקת לA5 בוורד). כן מתכננת לעבות את ההתחלה שם רצתי מדי…
-
תודה 🙂 כיף לשמוע, נותן המון כח!
-
תודה רבה!
צירפתי עץ בתגובות האחרונות (נראלי דף קודם) וכמו כן בדיון של הסיפור עצמו ממש אחרי הפרולוג
תאשרי לי שראית…
-
אני מבינה ומסכימה. אבל כמו שהיום אנחנו נזדעק אם נשמע אמא מחנכת את הילדים שלה באמצעות מכות (לא מכה שדומה לליטוף, יותר בכיוון של חגורה), שפעם זה היה מקובל. אז בעוד כמה שנים אנו נזדעק על ענין הרגש. כי בדור הזה זה מה שחשוב לנפש הילד.
אמרתי שלי זה הועיל ממקומי כאמא. אני גם נחרדתי מהשיר, אבל גם נחרדתי מעומק הרגש הטמון בו. מהאפשרות לאבד ילדה בגלל חוסר ההתחשבות בפרטים הקטנים.
לגמרי לגמרי מסכימה שזה שיר לא מכבד, אבל זה שיר ששופך החוצה. יכול להיות גם שהוא עקום לגמרי, את זה הכותבת צריכה לעשות חשבון נפש עם עצמה. אני בחיים שלי לא הייתי אומרת כזה דבר ועברתי. הרבה. אבל אני גם לא נמצאת במקום שלה, לא יודעת מה ההתמודדויות שלה ודווקא לכן לא יכולה לשפוט.
איך אומרים -אדם צריך לדאוג לעולם הבא שלו ולעולם הזה של חברו. לא להיפך.
-
אני מפחדת שתטרפי אותי כשתקלטי שגם בנות העשרה קוראות את מה שאני כותבת. כי אני בעצם הולכת להסביר כמה כל שורה בשיר הזו משפיעה על נפש של ילד. כן, גם טפיחה על השכם.
-
אולי. שמעי את ההרצאות של הרב יעקובזון, אולי את גם מכירה. זה פשוט זועק מהמילים שלו. אני מפחדת לפרט, שלא תטרפו אותי.
-
אני לא אפרט יותר מדי כדי לא לתת לגיטימציה לבנות העשרה שאולי קוראות פה כל מילה בשקיקה. אבל דור דור ובעיותיו. והחכם יחכים.
