הייטק תהילה ב
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
כתיבה מהממת, סיפור מרטיט ומרגש
-
מהמם! ואני לא ממהרת להתלהב בדרך כלל. אהבתי ממש!
-
פרק 43 עלה.
עדכון קטן – לצערי צריכה קצת להוריד פרופיל, בע”ה לפחות פרק בשבוע. אם יסתדר יותר או שייצבר לי רצף פרקים גדול מדי אשלח בהתאם.
קריאה מהנה!
-
קשוח. מדי.
-
כתיבה יפה, כמו שאמרו רבות – חוסר הפיסוק משמעותי מאד ומקשה על הקריאה.
אנחנו אמנם רק בתחילת הסיפור, אבל חשוב לי להבין מה גיל המדוברת שככה משאירים אותה לבד בבית. כי אם אחים שלה אחראיים לדברים השוטפים של הבית זה אומר שהיא צעירה מדי לזה. אלא אם יש סיבה אחרת כלשהיא שהיא אינה יכולה ליטול אחריות על חייה…
גם תשובה “זה יוסבר בהמשך” מקובלת עלי 🙂 רק מעלה נקודה חשובה
-
מותר בהחלט. ואם כבר מרשים לספר רגשות – אז מרגיש לי שאם השאלה היתה אם לתת לבת שלי לפרוק את הכאב שלה בשיר מאשר לפרוק אותו על ברזלים ברחוב. הייתי מעדיפה שיר.
-
אולי הבנתי את השיר אחרת מכן. דווקא בגלל שאני מכירה מציאויות ושומעת. הפירוש שלי לשיר הוא כזה: אמא יכולה לתת הכל: אוכל, עוגיות, לא י’דעת מה, כל דבר גשמי. אבל יש דברים מתחת לזה, הבסיס. אהבה לא נמדדת במעשים.
אתן צודקות לגמרי בזה שזה לא מיועד לכאלה בגיל הטיפש עשרה (שהיום יכול גם להיות גדול מ20 ) ומטה!! מאד! אבל עד כמה נוכחות פה כאלה? אני לא יודעת…
-
ואם מדברים על היחשפות, אז במקרה שלי – אמא שלי תתעלף אם היא תגלה שאני כותבת בכלל, לא משמחה. אז מה – לא לכתוב בגלל זה? אז אני יודעת שהיא לא תיכנס לפה אף פעם, היא לא מתענינת באתרים למיניהם. אולי גם אמא שלה לא? היא כתבה שהיא כבר עברה את הבגרות, מניחה שהפעילה על זה שיקול דעת.
-
זה כבר ענין אחר. פרטי ואישי שלה. אני מניחה שהיא חשבה על זה לפני. ואם לא – היא תחשוב על זה כעת.
-
אני דווקא חושבת שלקרוא את זה בתור אמא, לא בתור ילדה, מחדד מאד כמה חשוב להראות אהבה פשוטה. לא כזו מחוכמת, עם מלא נצנצים ופינוק. לומר מילה טובה, לחבק, להתעניין.
אם לי זה גורם לעשות בדק בית, או לכל אמא אחרת. אם ילד אחד מרגיש היום אהוב טיפטיפה יותר מאתמול אז השיר הזה שווה כל אות בזהב.
אני את שלי אמרתי. את יכולה לא להסכים.
-
תודה רבה! תגובה מושקעת ביותר, נהניתי לקרוא!
-
לי הפריע האופן בו האמא סוטרת לה. מוזר לדרוש מילד לא להכות ואז לעשות את זה בעצמך. היא יכלה להעניש, לשלול ממנה משהו שחשוב לה, אבל לסטור?!
מדברת ממבט של האמא, לא משל הילדה.
לגבי הענין אם זה נכון להנגיש מציאות כזו – לדעתי זה בסדר, אבל בטעם. לא להפוך את זה למסר של הסיפור. כלומר: אפשר לכתוב שהאמא מתנהגת באופן שלא עולה על הדעת (שלי, לא של רוזי) אבל הרגשות של רוזי לא אמורים להעלות לנו גם את ההרגשה הזו. האמת שזה קצת מסובך להסביר ומניחה שעוד יותר לתרגם בסיפור…
-
את צודקת בהחלט. יצהר חשד בו בכך. גם המלך לא אפשר לו לשהות לצידו עם כלי נשק. ידידיה בעצמו היה בספק איך יעביר את מזימת הדרטאנים למלך, במיוחד בגלל שהסיבות למאסרו של אביו היו אותם דרטאנים.
אבל כמו שיש סיבות לחשוד, יש גם סיבות שלא – המבחן של המלך הוא זה שבדק זאת. הרי אם ידידיה אינו אמין מה יפריע לו להסכים לנטוש את התחרות ולקבל את הצעתו של המלך? נכון שהיה צריך להישבע שלא יחלץ את אביו, אבל אדם שאינו נאמן לחבריו לרוב אינו נאמן לאלוקיו (וכן להפך) ותמיד אפשר לטעון שנשבע וביטל בליבו, או כל דבר אחר שיעלה על דעת אדם שאינו ירא שמיים באמת.
כל זה פחות משנה כל עוד ידידיה אינו נמצא בקרבה אל המלך. אם החשש שלך הוא שכביכול אמורים לחשוד בו שהוא מנהל מחתרת , מה שלא מצריך קרבה אל המלך – יש לזה הסבר בהמשך.
אני לא יכולה לפרוש בפניך את כל הקלפים, הם יתגלו מאוחר יותר. מה שכן – אם תבהירי לי מה ביכולתו לעשות עם רגשותיו הקשים אולי יהיה לי קל יותר לענות לך תשובה (מחתרת עניתי, איום על חיי המלך גם)
-
-
אשמח שתבהירי לי במה את רוצה שיחשדו בו. יש לו אליבי מושלם, הוא היה בארמון במשך כל הימים האחרונים, למעט היציאה אל העיר. הוא בעצמו גם מסר את הקלף שקיבל.
מלבד זאת, הוא נעקב על ידי גורם מסוים, הטבעת שניתנה לו נלקחה ברגע בו עלה חשש לבריחת אביו והובטחה לו חקירה כשיחזור מהתחרויות.
זה לא שיש לו מידע מלכותי שהוא יכול להשתמש בו או משהו. במשך עשר שנים הוא היה רחוק מכל מקום שאיפשר לו לפעול בכל הקשר של המלוכה.
בקיצור, אשמח שתפרטי יותר 🙂
לגבי ההבנה – הם מבינים את הסיבה. אבל המרחק בין הבנה כזו להפיכת כל העולם בשבילו רחוק מאד, בע”ה תראו בפרק הבא.
תודה
-
תודה על התגובה המפורטת! נותן הרבה כוחות!
-
פרק 15:
הראשון מהם הוא נחמיה, בנה הראשון, לא הבכור, של דודתי הגדולה, שזכה בתואר יורש העצר לאחר שנשלל מאבי ובמידת מה גם ממני.
הבת יורשת, אך מכיוון שלא מתאים שהיא תמלוך ובעלה אינו יכול לרשת את הכתר, הירושה עוברת לבנה הגדול.
-
תודה רבה!
לגבי הפרקים – כרגע כשאני מסיימת פרק אני משחררת אחד (יש לי במלאי חמש נוספים שלא פורסמו, אבל הם תמיד בעיבודים לפי הצורך) אז לא חושבת שיש אפשרות כזאת. אלא אם יש לך שעות יממה להלוות לי ואת מסכימה גם שלא אחזיר אותן 🙂
-
צודקת, המילה תסתדר בסוף.
לגבי הדודות – אני פחות מתמקדת בחייהם האישיים של הקרובים למלוכה, רק מה שנצרך ויותר בתחום הארמון, שם הן לא נוכחות (ביומיום). אם יהיה צורך אתן להן שמות, אל דאגה!
-
טוב שחידדת, כי בקבוצת הביקורת התעכבו דווקא על הסיבה השניה אז נגעתי שם הרבה :/. לוקחת לתשומת ליבי.
תודה רבה!
-
למלך יש 6 בנות ובן (החיצים מכוונים לבנות ולדניאל) ובתשובה הזו גם עניתי לך לגבי נחמיה.
לגבי שמות – ציינתי את אילו שמשמעותיים בינתיים לסיפור (לפי ההתקדמות שלי). כנ”ל לגבי הנכדות
לגבי המלכותי – בגלל שאומרים ממלכה הנחתי שנכון יותר ממלכתי, אבל אבדוק את זה
-
תודה 🙂
לשאלתך:
הסיבה הראשונה – לא בטוח שיאמינו להם, אין להם הוכחות
אני קופצת לסיבה השלישית בכוונה – הדרטאנים מתערבים לטובתם, אבל הם לא רוצים בזה. לגבי השבועה – השבועה היא שהם לא רימו. והם לא רימו – מישהו אחר עשה זאת בשבילם, לכן כתוב שישאלו רב.
והסיבה השניה- אני מניחה שהיא היתה הכי פחות ברורה. דן גורם להם להגיע למסקנה שהלוחמים שמתערבים לרעתם הם אילו שהפלילו את דניאל ובעצם הם הבוגדים האמיתיים. ומכיוון שיהיה קשה לתפוס אותם הם יחכו להזדמנות טובה יותר שזה יקרה. לכן הוא גם שואל אותם האם הם נאמנים לעצמם או למלך. משמע, אפשר לדווח – יתכן שהם יצליחו להתחמק ואז יהיה להם קל יותר לנצח בתחרות. אפשר להעלים עין ובעצם לאפשר להם (לצוות) להבין את המניעים ולמצוא הוכחות וכך להוכיח למלך מי הבוגדים האמיתיים. נאמנות לעצמך = שיהיה קל יותר לנצח. נאמנות למלך = לקדם את מטרותיו של המלך, קרי הוכחת הבוגדים האמיתיים
אשמח שכל מי שלא היה מובן לה הפרק שתציין מה ואשפץ…
-
מעלה לפה משהו קליל. העץ משתנה וגדל כל הזמן, ככה שחבל לטרוח בינתיים… אני מוסיפה דמויות לפי הצורך.
לא הכי יפה. והחיצים יצאו עקומים לגמרי בוורד (פעם היה סרגל שהיה מסמן מאונך או מאוזן, איפה הוא??)
-
תודה לך 🙂
מבינה אותך לגבי ההתפתחויות, זה יקרה, אבל יותר מאוחר.
הסוף כבר כתוב, הדרך אליו עוד ארוכה.
-
ייקח עוד זמן, תאספי כוח 🙂
