תהילה ב
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
-
פרק 41 עלה. הפרק הכי ארוך שכתבתי עד כה 🤭
מזכירה פרקים 20-30 יימחקו ברגע שאשלח לרות תקציר.
תהנו!
-
-
פרק 40 עלה.
ניתן לקרוא כאן –
-
פרק 40: הערב יורד, מוצא אותי דרוך, עצ…”>סיפור בהמשכים || תהילה
לכל מי שיש נטפרי. השורות האחרונות מסומנות בXים:
-
-
תודה, במיוחד על התגובה הארוכה והמנומקת.
כיף לקרוא, נותן חשק לעוד 🙂
-
יותר פשוט שתפרטי איפה למדת בעבר או כיום, מאיזו עיר וכדומה… כך אולי משהי תזהה. עשו את זה הרבה וזוהו די מהר.
-
-
אהבתי, הצחקת אותי ממש!
התחברתי מאד לנקודת הדוגריות שהעלית, אמרו לי הרבה לאורך חיי שאני נראית תמימה כזאת ואחת שלא אומרת את מה שהיא חושבת והופתעו כמה אני דוגרית וישירה. והאמת – אוהבת את זה בי ולא מוכנה להחליף עם אף אחד, ושכל השאר יתמודדו עם זה בפנים 😜
-
נעמה* – אמא של ידידיה
-
אשב על זה היום בע”ה.
בינתיים:
ירמיה – שר הפנים
רפאל – שר החוץ ואבא של אביהוא
גד – אח של אביהוא
בועז – שר הצבא
אפרים – יועץ המלך, אביו של נחמיה
נחמיה – יורש העצר
אביהוא, גד – נסיכים, בניהם של רפאל
אחינועם – אמא של ידידיה
יעל, לאה- אחיות של ידידיה
יצהר – נסיך, נכד של המלך
דן – חבר טוב של ידידיה
אליהו, דוד – חברים בצוות של ידידיה
-
מקווה שהיום בערב, בע”ה
-
הוא מקושר מספיק בשביל לדעת… בפרקים הבאים מידע נוסף
-
חח, כנראה לפני שהספקת 😎
המון תודות!
-
בטוח? היא פתוחה לי…
אכתוב פה בכל מקרה עם – (אם הבנתי נכון למה נחסם)
“אני נשאר פה” אני מחליט בקול “יחד איתכם, עד הסוף”.
מספיק עם השקרים. די לספקות ולחוסר הוודאות. אבא לא ב-וגד. הוא לא ר-וצח. בדיוק כמו שאני אף פעם לא הייתי לבד וגם לא אהיה, לעולם.
-
אהרון היה גדול בזכות עצמו…
אבל יש משהו בדבריך, אנחנו גם יהודים כחלק מפרוטקציה ומי שלא – צריך לעבוד מאד קשה כדי להיכנס לעולם המובחר שלנו 🙂
ואם נדייק יותר – גם כשיש לנו את הפרוטקציה זה לא אומר שאנחנו יכולים לשבת בחיבוק ידיים. לא סתם נאמר: ישראל, כשיורדים, יורדים עד לתהום.
-
שמחה מאד לשמוע, תודה רבה!
בהקשר לפרקים – הם לא יועלו שוב, בע”ה בספר 🙂
אגב, פרקים 20-30 ימחקו כשאעלה את 40+
-
קודם כל לקחתי לתשומת ליבי שלא ברור שמדובר בעיר מירגאד
לגבי למה לקחו אותה דרך שם – הסיבה פשוטה מאד.
ארדור רחוקה משורהאם ואין באפשרות החיילים לשהות איתן בדרכים שוממות (הן רק נשים, ללא מישהו נוסף שמותר ביחוד איתן) ולכן הם צריכים חניה מסודרת וכשרה משעות הערב ואילך, שאז הדרכים פנויות לרוב.
ולמה דווקא לשם ולא לאכסניה כלשהיא במקום אחר – נראה בהמשך…
-
מבוצעת בחלקיות ממש. רק נשאלה אם יש לה מידע והתבקשה להעביר הלאה. הובהר לה שהחקירה המלאה תבוצע בשורהאם
“שמעת נכון” מתעלם החייל מתמיהתה “האם ידוע לך היכן הוא? האם בעלך יצר עמך קשר?”
“לא” היא פושקת את ידיה “איני יודעת דבר”
החייל מתבונן בה לרגע ארוך, כבוחן את מידת אמינותה.
“הוד מלכותו הורה שהחקירה תתבצע בשורהאם” הוא אומר לבסוף, אינו מסב את מבטו “לבינתיים את מתבקשת להעביר כל מידע שהוא אם יש לך כזה”.
-
תודה 🙂
לא יודעת אם קראתן את הפרקים הראשוניים, או שאתן לא זוכרות את כל הפרטים (הגיוני, אני לפעמים מדפדפת לראות בדיוק מה כתבתי). בשני פרקים שנמחקו הובהר שדניאל שלח לנעמה גט והיא סירבה לקבלו ולכן משפחתה הפנתה לה גב ובעצם ניתקה איתה קשר (מלבד אהליאב שסייע להן בהתחלה עד לויכוח באותו ענין)
אפשר לראות גם פה:
“מירגאד” נעמה לוחשת. היא מזהה את הסמל המתנוסס על השערים, כמו גם את הארמון עצמו, עצום ומפואר, נושא עמו זכרונות ילדות שהיו ואינם. טומן בתוכו הורים שהציבו בפניה תביעה בלתי אפשרית וכשהתנגדה ניתקו עמה כל קשר.
אולי לא היה ברור, אבל היא אמרה מירגאד בגלל שזיהתה את העיר רק למראה ארמון אביה וענתה על שאלתה של לאה.
-
FULLSTACK – C#, ANGULAR בעיקר אבל פתוחה גם לשפות נוספות…
-
לא חושבת שזה נכון…
השנה מיה קינן הוציאה בפסח את אל-חזור. לתשרי, לא הקודם אלא זה שלפניו היא הוציאה את פדהאל ונראלי שבסוכות האחרון היא הוציאה את המלך הבא בתור. אחרי שאר הסופרות אני לא עוקבת באותה מידה ככה שלא יודעת…
מניחה שזה משתנה לפי מה שיש.
ושניה לפני ששלחתי נזכרתי – הדופליקטים של יונה ספיר גם יצא לסוכות האחרון