הייטק תהילה ב
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
הכרטיס לא משויך לבנק מסוים? אם כן -כדאי להתקשר גם אליהם…
-
בסוף הצלחתי לסגור את הפרק היום.
מקווה שתהנו מכל רגע ומאילו שפחות – תחכימו 🙂
פרק 38 – סיפור בהמשכים || תהילה
-
-
ולגבי פרויקט כוכבים של אור החיים – משתלם דרכו או שהוא עושה נזקים שמתחילים לא מבינים?
-
פרק 36 עלה
ניתן לקרוא כאן – סיפור בהמשכים || תהילה
תודה לכולן על המילים החמות והעידוד, כמובן גם על הביקורת 😊
-
המשימה לא הסתיימה, הם אמנם לא אויבים במלוא משמעות המילה, אבל אם החיילים יוכלו – הם יילחמו בהם ויברחו. זו המטרה שלהם…
-
הם הצליחו להעביר שלושה למחנה. – מי זה הם? הקבוצה של ידידיה? כן
שניים אחרים שוחררו – מה זה נקרא שוחררו? מי שחרר אותם? לא הספיקו להעביר אותם למחנה. מי? בהמשך…
“הסתערו עלינו שלושה חיילים” מסביר דן “העדפנו לסגת ולבוא הנה”
משיחה שדוד שמע – ממי? מהשניים ששוחררו או מהשלושה שהעבירו למחנה? דוד שמע כשכבר היו במחנה “החיילים, באוהל” הוא לוחש לי “הם אומרים שאין שום סיכוי ששניים יצליחו לגבור עלינו, שזה בלתי אפשרי”
הוא הבין שיש רק עוד שניים ולא עוד חמישה. – למה עוד חמישה? את אומרת שהיה מלכתחילה רק חמישה חיילים שהורדמו. בנוסף לשלושה שעדין בידם יש עוד שניים מקוריים, ראי ציטוט קודם
כלומר בינתיים: חמישה מקוריים, שלושה מזויפים. – לא הבנתי את הסיכום. היו חמישה חיילים רדומים. שלושה הצליחו להעביר. שניים לא בגלל שהסתערו עליהם שלושה אחרים. חמישה מקוריים ושלושה לא
-
1. יש את ההרדמה שבוצעה לחמשת החיילים (ידידיה משער שהדרטאנים היו מעורבים בזה), נקרא להם המקוריים. הם הצליחו להעביר שלושה למחנה. שניים אחרים שוחררו, משיחה שדוד שמע הוא הבין שיש רק עוד שניים ולא עוד חמישה. כלומר בנתיים: חמישה מקוריים, שלושה מזויפים.
לגבי נחמיה – ידידיה לא סומך עליו ובדיוק מהסיבה הזו הוא לא מספר לו דבר (הוא גם אמר לו כבר על התוכנית של הדרטאנים כפי ששמע אותה). זה כתוב בפירוש במילים הבאות:
הוא מנסה להיות נחמד, אינני מבין מדוע, אבל איני רוצה לפרוס בפניו את אירועי הלילה, בפרט כאשר מניעיו אינם ברורים לי דיים.
ובהמשך:
המחשבה מהדהדת בראשי, הוא לא הגיע סתם כך הנה. אולי מטרתו היא לבוא ולהפריע, לדלל את כוחותינו בכך שהוא גורר אותי לשיחה, להוסיף אדם נוסף לשלושת האחרים. ארבעה יוכלו בקלות להשתלט על שלושה.
ובכללי לגבי החשש שהדרטאנים מתערבים להם:
החל מכך שיהיה לי קל יותר לעקוב אחר מזימתם של הדרטאנים
2. אותו מלך גם יכול לחון את דניאל ולעשות את שאר הדברים שציינת. אממה – יש חוקים במדינה, והם לא נוצרו בשביל שיישברו אותם. (למרות שיש משפט כזה)
3. אני לא אתייחס לזה, כמו לשאר התגובות שמפרשנות את העלילה, לא שזה מפריע לי כמובן 🙂
-
תודה! רק תיזהרי – לא יותר מדי 🤭
-
פרק 37 הועלה בדיוק בגלל זה… ברגע שאסיים פרק נוסף אעלה
-
מסתבר שישנו פרויקט (כבר שנה שלישית) בהוצאת אור החיים בשם “פרויקט הכוכבים סופרי העתיד” במסגרתו ממיינים לקטורים מטעם ההוצאה את עשרות (האמת, על פי ראיון שמצאנו באיזשהו אתר עם הבוס – מדובר במאות! בשנה) כתבי היד שנשלחים אליהם, ובוחרים מתוכם ששה ספרים שראויים בעיניהם לתואר סופרי/סופרות העתיד ושזכאים למעטפת הנרחבת שמעניקה ההוצאה.
יכול להיות שלא כל העלויות, אבל כן באים לקראת…
-
יש לאור החיים מין פרויקט שהם קוראים לו כוכבים סופרי דור העתיד, משהו כזה. הם מממנים משהו כמו 5 הוצאות לאור ללא עלות מצד הסופרים. השנה היה את יחידאי ועוד כמה. אני מנסה להבין איך זה עובד, אין לי הרבה מידע… שלחתי להם מייל לקבל פירוט. מה שכן הבנתי שיש להם לקטורים שמממינים כתבי יד שנשלחים אליהם ומתוכם בוחרים.
-
את מכירה את הפרויקט הזה? כי אני לא מצאתי שום מידע עליו למעט אחת הסופרות שזכתה בו וכתבה משפט אחד. האם הם מחייבים משהו כמו: ספר נוסף או הו”ל פעם הבאה אצלם?
בכללי זה רק פלוס או שיש גם מינוסים?
אין להם שום אזכור על הפרויקט באתר שלהם…
-
לפי כל מה שאת מתארת פה, מה הרווחים בכלל מספר? אחרי כל שעות ההשקעה הלא נורמאליות (חוץ מההנאה שבכתיבה כמובן…)
-
אשמח גם למידע, אפשר באישי. תודה רבה!
-
פרק 27:
“בראשון אתה צודק, אבל לא תרוץ להתלונן עלי בפני הממונים על כך, נכון?” הוא חושף לי טור שיניים לבנות. “ולגבי השני – לא זכור לי שציינתי שהמלך הוא שציווה זאת”
גם אם הייתי יודע את שמו של אדום השיער לא היה לי בפני מי להתלונן ולגבי המעקב – אני בהחלט פירשתי את דבריו לפי מה שהיה נראה לי לנכון, במיוחד שתשובתו אז היא שהובילה אותי למסקנה הזו. אבל כעת דברים השתנו ואם לא המלך הוא שציווה על כך, מי כן? ועוד יותר קשה לי העובדה שהוא מודה בכך בכזו קלילות.
אני ממשיך לצעוד בשתיקה עד שהמבנה נראה לעיננו. למראה אדום השיער החיילים פותחים לי את הדלתות בלי שאזדקק לטבעת שעל אצבעי ואני מודה לו בנימוס בטרם אכנס פנימה.
“שמי עוזיה” מפתיע אותי אדום השיער כשאני כבר קרוב לפתח “ואל תחשוש – למי שציווה לעקוב אחריך יש כוונות טובות”.
-
שמחה שציינת את ענין הגוף השני. בפרקים הבאים זה יהיה הרבה ובגדול (כמובן קטע אחד לפחות עם ידידיה)
האמת שבהתחלה רציתי רק גוף ראשון כי אני שונאת שמערבבים ואז ראיתי שחוץ מעיבוי הפרקים מתפספסים לי גם הרגשות של כולם בסיפור ובעצם רק מצידו של ידידיה הדברים ברורים. אז הכנסתי, וכנראה אצטרך גם לחזור אחורה לשתול כמה קטעים חשובים…
-
התייחסתי לשאלה הזו די מזמן. במשפט אחד: מלך שמחל על כבודו – אין כבודו מחול. מקווה שמובן…
-
נכון, שימי לב שמדובר במוצאי שבת ומן ההיגיון שהשרים לא אמורים להיות בארמון 24/7 למרות חשיבות תפקידם. בהמשך נראה הסתעפויות.
והכי חשוב – המלך מעורב רגשית. זה לא עוד פושע שברח…
-
מקבלת את עמדתך, כרגע אין מה לעשות חוץ מלהמתין
-
רק מזכירה שידידיה לא מסומן מטעם המלך, אלא מטעם גורם עלום אחר ולכן אין מה לצאת בנקודת הנחה שצריך לבקר את המכתב…
-
רגע רגע רגע. האבא לא כתב רמזים שהוא ברח. זה היה ברור למדי, מבחינתי לפחות. שום רמז לא היה אמור להתחבא בשומקום מלבד אחד – שידידיה יודע לאן הוא ברח (זה יובהר בסוף)
לגבי השאר אני רואה שאיידי שולטת במהלך העניינים אז לא אתייחס 🤭
ותמיד את מוזמנת להגיד כל מה שעולה בדעתך, להפך – אני מצפה לזה!
-
תודה.
לגבי המכתב צודקת לגמרי, אבל איזו דרך אחרת יש לו? לתקתק בשערי הארמון ולבקש את ידידיה? גם אם היה עושה זאת באמצעות שליח היו שמים לב לכך.
-
פה אני לא מסכימה איתך. אף אחד לא אמור לחשוש ממכתב שנשלח מאמא של ידידיה. יותר מזה, גם אם ידידיה היה שולח מכתב והבריחה לא היתה קורית- לא היו קוראים גם אותו. זו דעתי בכל אופן. אני לא מוצאת סיבה הגיונית לזה – זה לא שחושדים בו או משהו דומה…
-
פרק 35:
“זה לא הוא” הוא מתנשף, ידיו רועדות כמו קולו “זה לא האסיר”.
פרק 36:
מאז לא נפגש אף סוהר פנים אל פנים איתו. אחד כן נפגש, זה שמצא את מותו בתא, שצרור מפתחותיו, כמו נשקו, לא נמצאו עליו.
… אחד הסוהרים
