הייטק תהילה ב
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
תודה לכולן, היה כיף לראות פה כשרונות נוספים (תתחילו לכתוב יותר!)
הזוכה שלנו היא @Tamar600 – ממש עשית לי נוסטלגיה, תאם אופי ואפילו כתיבה (אם אני זוכרת נכון, קראתי ממש מזמן). אהבתי את המקום אליו לקחת את האיש “החזק והמשפיע” הזה והאופן בו הדבר בוצע – מרשים ביותר!
ושוב תודה – על ספרים חדשים שהכרתם לי ועל נוסטלגיות וזכרונות 🙂
תמר, מוזמנת להעלות את האתגר הבא, אם אפשר עד יום ראשון (אם צריכה עזרה, יכולה באישי).
-
כותרת מבהילה! למיטב הבנתי – כל סופרת הייתה מתחילה בעבר.
אולי השאלה הטובה יותר היא: למה יש כאלה שמוכנות לעבוד בחינם או עבור פירורים? מעלה שתי אופציות:
1. זו לא העבודה שלהן, אלא תחביב. כלומר: הסכום, סמלי עד לא קיים, לא משחק אצלן. הן נהנות מהתגובות ומה”שם”.
2. עבודה, אבל מה לעשות, ככה נכנסים לשוק (גם אם יקח שנתיים – שלוש).
ייתכן שיש עוד, אלו שנמצאות בשוק ידעו לנתח טוב ממני. בכל אופן, צריך לפרק את העניין הזה לגורמים ולהבין איך תוקפים כל פרט ממנו…
-
יפה, את מעבירה את הניואנסים במשפחה ממש בקלילות.
רק נקודה קטנה שהפריעה לי – הניתוח בלייזר. עשיתי אחד לפני כ-6 שנים (ויש ימים שאני קמה ועדין מחפשת את המשקפים שלי), למיטב זכרוני – בשבוע הראשון אי אפשר לשכוח שעשו ניתוח, במיוחד כי צריך לישון עם עדשות זבוב, לטפטף טיפות מ4 סוגים בזמנים שונים במהלך היום וכמובן – העיניים נורא כואבות.
אני יודעת שיש ניתוחים יותר מהירים היום, אבל עדין לא חושבת שמוותרים על התהליך של אחר כך, כולל העדשות שמניחים על העינים לפני השינה שנועדו למנוע גירוד של העין ופגיעה בניתוח…
-
מקפיצה. נסגר מחר…
-
דרך נוספת –
מגזין במייל, קובץ PDF מעוצב בצורה נקיייה לעין שנשלח למנויות, אפשר לצרף גם פרסומות בתחתית כל דף בשביל לכסות עלויות אם יהיו.
המגזין ישלח למנויות. הדרך למניעת העברות – קידוד כלשהוא עבור כל מנוי כך שאם הקובץ יועבר בהפצה משמעותית – יהיה את מי לתבוע.
אבל תגידו לי אם בכלל יש מישהי בקטע, כי אני יכולה לטחון מים שעות כל עוד לא עוצרים אותי…
כמו שהציעו – יהיה תשלום על פי סקר עניין או לחילופין שווה בשווה. אם יצורפו פרסומות אפשר גם לסגור עם זה פערים נוספים.
אפשרויות יש הרבה, השאלה אם מבצעים אותם.
-
ספר כתיבה או ההוא שהיא הוציאה לפני חודשיים בערך?
-
https://www.sifreiorhachaim.co.il/product/%D7%AA%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95/
מצטטת:
לצד ההשקעות המקצועיות הרבות באיכויותיו כמדריך כתיבה ועריכה מתקדם ומעודכן, מובן וידידותי, הוכן ונערך ‘תכתבו�’ בהתאמה ייחודית ליוצרים שומרי תורה ומצוות. והטבלאות, הסיכומים והתרגילים – הותאמו לדרישות באישורו של מורה ההוראה הגאון הרב שמואל יוסף שטיצברג שליט”א מבית שמש, מחבר ספר ‘שערי הברכה’ ועוד.
-
128 באור החיים
-
אני לא חושבת שסיפור מקבל תגובות של: הסיפור לא מעניין! הכתיבה לא איכותית! או משהו דומה.
כלומר אנשים אלופים בלהעיר אחרי שהם נכנסו לעניין, אחרי פרק שניים משהו לא מוצא חן בעיניהם אז הם יטרחו להגיד את זה, אבל אם קראתי שורה והבנתי שזה לא בשבילי? אני הייתי מדפדפת הלאה, אלא אם כל הסיפורים היו לא לעניין ואז כנראה הייתי שולחת איזה פידבק שדורש שיפור, אחרת אני מבטלת מנוי…
-
בתור מחפשת עבודה אני יכולה לבוא ולהגיד: אני דורשת X והמגייסת תגיד לי בחזרה: לא מתאים. ואני אקבל את זה ואמשיך לחפש גם אם אני לא עובדת (כרגע עובדת, אבל כמו כולם – היו תקופות). מצד שני אני יכולה לבוא ולהתגמש, זה לגמרי החלטה שלי.
מה שכן – ההחלטה תשפיע על הכיס, לפחות בהתחלה. כי אחר כך, אולי אחרי חצי שנה, אולי יותר, אני בע”ה אמצא עבודה בשכר שהרגשתי שנכון לי לקבל ואשכח מהימים בהם לא עבדתי…
כנשואה זה קשה יותר, מובן וברור, אבל אין מה לעשות – רק אגרופים עובדים ולפעמים צריך לחשוב על הטווח הרחוק.
נקודה למחשבה: המשכורת בהייטק בד”כ אומרת על הניסיון של המתכנת – ללא ניסיון/ג’וניור/סניור וכו’ (מחריגה חברות חרדיות או כאלה שלמדו לנצל אותן), ובאותה מידה שמעסיק לא יקבל אותי אם דרישות השכר שלי נראות לו עצומות מדי, הוא לא יקבל אותי אם דרישות השכר נשמעות לו עלובות מדי, כי אם אני לא מעריכה את הניסיון שלי – איזו סיבה יש לו להעריך?
כך עובד עולם ההייטק, אני מבינה שעולם הספרות שונה, אבל תמיד יש אפשרות להפגיש בו נקודות מסוימות.
-
את ההבדלים האלו יש בכל מקצוע, גם בהייטק, מניחה שגם בגרפיקה, צילום וכו’.
יש מישהי מוכשרת יותר, שתלמד מהר ותעפיל לגבהים ויש כאלו שלא. אז נכון שצילום וגרפיקה הם יותר לעצמאיות, אבל הייטק הרוב שכירות וכשכירות – לא הכישרון הוא זה שקובע אלא בעיקר שנות הניסיון…
-
נכון, אבל את לא תשני לכל אחד ידנית וגם האופן הזה בולט מדי, קל לשנות למי שמבין… לכן צריך תוכנה שתרוץ על מאגר המנויים ותחדיר את הטקסט הרצוי לפני שהיא שולחת לו את הקובץ
-
את מדברת על אתר. אני מתכוונת למגזין שנשלח במייל. הקמת אתר היא תהליך ארוך בהרבה…
-
רעיון בסיסי ביותר, לא יודעת היתכנות שלו במציאות. פשוט לשתול בתוך הקובץ פרטי מי שנשלח אליו. כלומר נשמע פשוט, צריך לבנות תוכנית שבמהלך השליחה של הקובץ, תדע לקרוא את הקובץ ולהשתיל בו טקסט לא נראה היכנשהו שניתן יהיה לשלוף אותו חזרה במקרה ומגלים שהקובץ מסתובב בכל העולם.
בואו נגיד שברגע שיהיה מגזין כזה, אני יכולה לבדוק היתכנות, לפני זה – סתם בזבוז זמן…
-
מה שכתבתי היה לגבי שבי רגע. היא מקבלת תשלום (מוּכרת)
-
דייקו את התשובה שלהם:
יש סיפור של סופרת מוכרת בתשלום. מעבר לזה – התשלום בפרסום… -
ממה שאני מבינה הברוך הוא על אלו שמוזילות את הכתיבה. הרי בעל העיתון לא ילך ויבקש מהילדים שלו לכתוב סיפורים, נכון? הוא צריך מישהו מבין יותר, הוא מבין בעצמו שזה חשוב. אבל פה מגיעות כאלה שהכתיבה היא תחביב בשבילן או שלא אכפת להן לעשות הכל כולל הכל כדי להיכנס לשוק. מכאן מתחילה בעיה חדשה – יש כאלה שכן מצדיקות את ההוזלה במחיר, אבל רובן הגדול לא! ומכאן המשך הגלגל – המילה מוזלת יותר ויותר, הציבור עצמו כבר לא רואה את ההבדלים בכתיבה כי כל מה שהוא רואה זה כתיבה בינונית ומטה ולסופרות הטובות לא משתלם לכתוב עבור סכום נמוך כל כך.
בסופו של דבר – אנחנו, עם הספר, הכי מפסידים מהעניין. המדפים בחנויות הספרים מפוצצים, אבל לא בתוכן, אלא בכמות. וחבל!
-
לצערי הבנתי יותר מדי נכון, להלן ציטוט:
כן.
את מקבלת פרסום 🙂
את התגובה שלי אני לא הולכת לפרסם, אבל היא הייתה חדה וחותכת.
-
אבדוק שוב. אולי לא הבנתי אותה נכון.
-
אני תכל’ס הייתי קוראת רק בזמן שהתפרסמו אצלה שני סיפורים בהמשכים מעניינים, אבל הפסקתי כשהם נגמרו כי לא ראיתי בהם עניין נוסף. החדש שהתחיל – לא תפס אותי.
מאד מפתיע אותי שככה דברים עובדים. בעיתונים אף פעם לא מצאתי את עצמי, אז אין לי מנוי, אבל גם בתפוצת מייל שהיא כמעט ללא עלות?
-
לא משלמת בכלל. בדקתי. גם תמוה (אני לא רוצה להגיד מילים חריפות יותר) – מרוויחים עליך בלי להוציא שקל, נותנים בתמורה פרסום ובמה?
-
2. אם תחכו לאחרי ט”ו בשבט, אני יכולה לנסות לקדם את זה. בעצם אחרי פסח בגלל בלאגן הנקיונות 🙂
אבל אולי יש דרך יותר פשוטה – למה שלא נפתח בתוך קדם את קהילת איגוד הסופרות המדובר? (רק יצטרכו לפתור את הבאג המוזר קודם לכן) מי שמחוברת – משלמת דמי מנוי קבועים, מלבד לסופרות שמפיצות את הקטעים המדוברים, יש גם אפשרות דרך המייל לסופרות שפחות מחוברות לאינטרנט.
תכל’ס פלטפורמות יש והרבה, לפחות זמניות. אני ממילא תכננתי להקים לעצמי אחת בשלב כלשהוא. אמנם דורש זמן עבודה אבל בכלל לא מורכב…
-
זה וודאי. הבעיה היא שכל טקסט כתוב אפשר להעתיק ומיד אחר כך לשלוח הלאה. (יש פתרונות, אבל באותה מידה יש להם נוגדי פתרונות למי שמבין טיפונת HTML)
-
אני הבנתי שהאיגוד בעצם יחליט על תמחורים מינימאלים, ומה שיקרה – אלו שיבקשו פחות הם אלה שלא בתוך האיגוד ואז איכשהו העיתונים יפסידו מזה כי יהיו להם פחות מנויים (כלומר יוצאים מנקודת הנחה שאלו שמחוץ לאיגוד הן הלא-טובות?).
רק משהו אחד לא מסתדר – מי הבטיח שסופרות טובות יסכימו להיכנס לאיגוד? ליתר דיוק, מספיק כמה טובות שלא ירצו להיכנס וכבר הרעיון הופך להיות חסר טעם וריח…
-
רעיון. בתור פיזי זה בעייתי (אלא אם יש מישהי שממש בקטע להתחיל את זה), דיגיטלי הרבה יותר קל ומופחת עלויות, מצד שני קל להעברה במייל…
