הייטק תהילה ב
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
** תוכן זה הוסתר ** -
** תוכן זה הוסתר **
-
** תוכן זה הוסתר **
-
נראלי קצת קשה לראות את הפחד של הילד אם לא רואים את הילד בכלל, אפילו לא את קצות האצבעות? חוץ מתווי גוף לא יראו כלום, הוא יכול גם סתם לישון…
-
אני אשמח לדעת אם יש מישהי שמעוניינת להשתתף, כי אם נשמע לכן שהאתגר קשה/מורכב/ארוך וכדו’ בשביל פעם ראשונה, אפשר בהחלט לבחור באופצייה של תמונה שהוא הרבה יותר קליל, נגיש וקצר…
עדכנו בבקשה, כי נראה שבינתיים מורכב מדי לרבות.
-
תכל’ס, אותי מעצבן שיש סופר/ת מסוים/מת שהוציא/ה סדרת ספרי מתח שמתבססת על אדם שלא למד מעודו את הנושא, אלא נקלע אליו בפתאומיות ואיכשהו מצליח כל פעם לגבור על אויבים מנוסים, עם נשק, כסף ויכולות על.
ההיגיון שאין שם מקומם אותי! ספרים כאלו אני לא קונה! לא מבינה בכלל למה אחרים קונים אותם! ועוד יותר – למה חנויות ספרים מאפשרות להם להפיץ אצלם?!
-
השמות הנבחרים מבינים בספרות. לא חייב דווקא הנבחרים ביותר, אבל כאלו עם ידע בהעברת תכני כתיבה שישפטו ספר על פי:
1. ביצוע כל שלבי ההו”ל – במיוחד עריכה ספרותית.
2. כתיבה תקינה.
3. איכות עלילה.
אולי יש עוד דברים חשובים…
ברגע שיהיה איגוד כזה, שמאפשר לסופרת להוסיף לכריכה שלה: אני משתייכת לסופרות הרציניות. זה מהר מאד יסלק את אלו שלא, או יאפשר לנו כקוראות להבחין בספרים האיכותיים.
התוצאה: ספרים שלא זכאים לשזוף מדפים – לא יגיעו לשם. ערך הכתיבה והסופרות יעלה. יבינו שגם להן יש איכות ולא רק שרבוטי מקלדת.
המינוס היחיד – יש פה הרבה מקום לפוליטיקה, קטנה וגדולה.
-
א. בעצם גלגל חוזר – אם הייתה דרך לפתור את זה, זה לא היה קורה.
ב. צודקת, סיפור בנוי טוב, כתיבה משובחת, אבל זו דרך לפרסם את עצמך, כי מי יסתכל על ספר ראשון של מישהי לא ידועה?
ג. כמו א, צריך פתרון!
אולי פשוט צריך לפתוח איגוד סופרות מקצועיות, שכל ספר מקצועי ואמין יקבל חתימה? ובמילים אחרות – להפוך ספר למותג!
-
אני קונה לפי סופרות קבועות שאהבתי את ה*כתיבה* שלהן (מתנסה בספריה, שם יש לי אפשרות השאלה נרחבת). כן מרשה לעצמי מדי פעם לנסות משהו חדש אחרי רפרוף בספר עצמו או קריאת תגובות באתר של יפה נוף.
לצערי הרבה זמן לא קניתי ספר שאהבתי, אבל זה רק אומר על מצב השוק…
-
ההגדרה שלי לספר טוב היא ספר שאני אקרא יותר מפעם אחת, אם הוא לא עמד בזה (לא מחייב תוך חודש, גם שנה זה בסדר), אז הוא פשוט לא מוצלח ושווה קניה.
אגב, שמעתי מאחותי שיש לה חברה תולעת ספרים שקונה כמעט כל ספר, אבל אם הספר לא מצא חן בעיניה והיא זנחה אותו בתחילתו – היא פשוט מחזירה אותו לחנות!
אז אני עדין לא אימצתי את זה (אולי כדאי?), אבל פשוט הפסקתי לקנות ספרים של כאלה לא מוכרות. האמת – מבאס שזה המצב…
-
אני מעדיפה לא להגיד את דעתי האישית. בבקשה בנות, בואו נסגור את הדיון פה.
מבחינתי זה משל תלוש מהחיים עצמם עם כוונה אחת ויחידה – ננצל את הרגעים האלו, היקרים כל כך, לפני שהם עוברים!
-
זה לא מוזר למי שגדל בסביבה מעורבת… או שהמשפחה מסביב מעורבת…
-
בהקשר לזה. יש לי מכרה שבתור ילדה בת 7 היה לה משפט קבוע: כשאגדל ארצה להיות חילוניה. למה? כי זה קסם לה, לא היתה לה שום סיבה אחרת מסביב.
יש לציין שהיא ביצעה את זה כשגדלה וכמה שנים אחר כך – גם חזרה.
-
תודה איידי, אבל את מדברת מניסיון אחר. פה הכוונה פשוטה – מישהי שבחרה לעצמה חיים אחרים מסיבות של הפקרות ותו לא.
זה יכול לקרות מאלף ואחת סיבות מחוסר בשלות פנימית, השפעה סביבתית או חברתית ועד חינוך לקוי או הזנחה פושעת. אני פחות נכנסת לזה.
המקרים שאני מכירה הם מקרים שלא זעזעו ארץ ומלואה, אלא מקרים פשוטים, של כאלו שהתרחקו ליום אחד ואז ליומיים, ואז עוד קצת ומצאו את עצמם בגדר: “אם תעזבני יום – יומיים אעזבך”. לא מדברת על נוער בסיכון, הורים חולים במגוון מחלות שונות, אלא דברים בסיסיים, לפעמים סתם ילד משתגע והולך לאיבוד, לא?
לאה במשל היא רק מתווכת, כזאת שבאה לנדנד לציבי מטעם המשפחה. בהמשך ציבי ‘נעזרת’ בה מאותה סיבה, לא נעים לה שהיא נזכרת רק כשקורה משהו (קחי את עניין הבאבות והסגולות למיניהם. זה יכול לעזור, אבל זה לא פגע בשורש הבעיה).@hhhhh לגבי המשפט, זה מכוון יותר לאילו בסביבה הצדקנית יותר שלפעמים שולחים מבטים של: תחזרי כבר, נו, תפסיקי לעשות בושות. רק בגלל שהם רוצים לשמור על השם הטוב שלהם או מסיבות אישיות אחרות. במקרים כאלו המבטים אכן דורשים התנצלות ויש בהם אפס קבלת האחר (מה שלרוב יגביר את הריחוק…)
בכל אופן, מתנצלת בפניכן ובפני כל מי שאולי לקחה את הדברים למקום האישי שלה. לא הייתה לי שום כוונה!
-
** תוכן זה הוסתר **
-
** תוכן זה הוסתר **
-
** תוכן זה הוסתר **
-
עברתי שוב, אחרי הרקע דברים ברורים יותר… כתיבה יפה וזורמת. רק שאלה – הסיידקיק המקורי הוא עבד?
-
הבאת לי ספר לחפש בספריה עכשיו. נשמע מעניין!
-
אגב, זה חלק מהתפקיד של הסיידקיק – להכניס פלפל לעלילה, ממש לא להיות הכנוע והמשרת של הגיבור…
-
נכון. הוא פשוט היה ילד קרצייה ומטריד, אבל אחרי הכל – הוא סייע לו במלא דברים!
-
תודה על התגובה. מצפה לעוד כמה ונחליף… גם לייק לתגובה שלך תופס 🙂
-
ועוד משהו – לגבי כלים, כתיבת דרישות ועוד כמה דברים קטנים. כשנכנסים למקום עבודה ממש לא דורשים את זה, וודאי שלא מושיבים אתכם על כסא, מראים לכם את קו הפרויקט ומניחים אתכם לעבוד לבד. קודם מכניסים (לרוב) להכרת המערכת, אחר כך מתחילים לטפטף באגים פשוטים, משימות קטנות. אז לבוא ולהגיד – אני צריכה להיות מוכנה לאיך עושים משימה – זה שגוי.
ראיתי בעצמי בראיונות עבודה בנות עם שנה ניסיון שהסתבכו לפתוח WEB API ולקשר אותו לSQL ואנגולר! רציתי לבכות מזה, באמת!
בבקשה תתמקדו בדברים הקטנים, בקוד עצמו וביעילות שלו. תכל’ס זה הכי קריטי במקומות עבודה ובראיונות עבודה. הכי הרבה זה להסתכל בדרישות המשרה ולהגיד: אוקי הם רוצים ידע בMICROSERVICES? נגגל על זה קצת… ולבוא מוכנות עם הידע בפה, לא מחייב שישב הכי טוב בראש. בסופו של דבר יבקשו מכן לפתור חידות באמצעות קוד יעיל ולא להקים אתר שלם ומסובך שנוגע באלפי כלים שאין ביניהם לביניכם קשר. מה גם שלכל חברה יש את הכלים המוכרים שלה, אלו שהיא משתמשת בהם באופן גורף. אם יצטרכו שתשתמשו בכלי מסוים – יגידו לכם. אם לא – תמיד תוכלו לחפש ולהציע…
לדוגמא: KENDO זה כלי מעולה לעיצוב טבלאות, INPUTים וכו’ (לדעתי יש לו יתרונות גבוהים בהרבה מאנגולר מטריאל). אממה – את יכולה ללמוד אותו ישר והפוך ובסוף להגיע למקום עבודה שמשתמש רק באנגולר מטריאל או משהו אחר שגם הוא לא מוכר. אין דרך ללמוד את כל הכלים, וכמו שכתבתי קודם – זה לא רלוונטי…
-
אני דווקא מאד בעד מה שתמר ציינה. להבנתי הדרך בתכנות שונה מכל דרך אחרת. רק היזע והעמל מביאים את האדם למקום טוב ופורה.
לא זוכרת שמישהו לימד אותי לחפש בSTACKOVERFLOW (לא לימדו, בוודאות). באותה מידה מישהו יכול ללמד אותי איך עושים קניות… כל אחד ושיטותיו, יש כאלו שיעברו על כל הסופר, יש כאלו שיחפשו את השלטים, יש כאלו שיעשו לעצמם מן היגיון בסיסי של: המקררים חייבים להיות בצד קיצוני כלשהו אז נעשה הקפה ויש כאלו שיעברו בין שני טורים ויעיפו מבט לכל עבר עד שיקלטו את האדום שאמור להיות קטשופ.
זה לא מערכונים (ככה קוראים לזה?) של המורות שיש להם דרך בנייה וכו’, פה אין תבניות, אין דרך להגיד תעשי א’ ב’ ג’ וככה תגיעי לתוצאה. דווקא בגלל זה חשוב מאד להתקשקש שעות (!!) בשביל ללמוד לייעל את דרך העבודה שלי, לא של אף אחד אחר. מה שטוב לי – בהכרח לא יהיה טוב לשני.
מעולם לא מצאתי מישהו שקו החשיבה שלו זהה לשלי. יכול להיות דימיון קלוש, קרבה מסוימת, אבל החשיבה שלי בלעדית ולכן גם דרך מציאת הפתרונות שלי תהיה בלעדית ובאותה מידה – חובה! חובה! חובה! לנסות ולהתאמץ בשביל לייצר לעצמי שיטות עבודה.
כל שאר הדברים שנאמרו פה – פתיחת משימה וכו’ אלו דפוסי עבודה. לדעתי פשוט בזבוז זמן ללמוד אותם כי בעבודה אומרים לך: פתחי AZURE > צרי EPIC > צרי… פה ממש לא צריך חשיבה, אלו דברים קבועים ובנאליים שמשתנים בכל מקום ונלמדים תוך 5 דקות.
אגב, את פרויקט הגמר שלי עשיתי לבד באותו אופן, ללא זוג (גרתי רחוק, לא השתלם לי לעבוד עם מישהי כשנסיעה אליה לקחה שעה וחצי כל צד), בהיקף אדיר שהימם את המורה שלי ו- ללא עזרה. השתמשתי בכלים כמו: KENDO, PAYPAL ועוד רק באמצעות גישושים באינטרנט ששפשפו אותי ברמות והכינו אותי לעבודה בהתאם.
נכון שזה קשה, הרבה יותר קל לאכול בכפית ומרוסק היטב. אבל ככה לא תלמדו לעולם ללמוד לעבוד. זו דעתי, תרגישו חופשי להתנגד לה…
-
הספר סתרים שווה מאד קריאה!
וודאי שלא להעתיק, גם לא לשכתב. אלא לשנות סיטואציה או ליצור חדשה.
