הייטק תהילה ב
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
כותבת גם פה –
שימו לב – הסיידקיק הוא דמות פעילה במקור, עם דעות והכל, רק מה – הוא מושפע ומתנהל על פי גחמות הגיבור לרוב, מין עוזר שלו. באתגר צריך לראות שהוא יוצר את ההתרחשויות…
לדוגמא: איסתרק, נאיתן – הקטע לא אמור לתאר מצב בו איסתרק העבד ונאיתן המלך, גם לא בתור משחק מוסכם…
-
אתגר הסיידקיק שמקבל תמונה יותר ראשית הועלה – איך שגלגל מתהפך לו.
שימו לב – הסיידקיק הוא דמות פעילה במקור, עם דעות והכל, רק מה – הוא מושפע ומתנהל על פי גחמות הגיבור לרוב, מין עוזר שלו. באתגר צריך לראות שהוא יוצר את ההתרחשויות…
לדוגמא: איסתרק, נאיתן – הקטע לא אמור לתאר מצב בו איסתרק העבד ונאיתן המלך, גם לא בתור משחק מוסכם…
-
החלטתי להיות החלוצה 🙂 (טכנית, אני לא מתמודדת).
רקע: דבורה רוזן // סתרים // חנוך ויוסוף
“קום, אבא. קום!”, גופו של יוסוף נוחת עליו לפני המילים, מקפץ עליו בתזזיתיות.
“מה קרה?”, חנוך ממצמץ. עין אחת מסתנוורת מקרן האור החודרת היישר לעיניו, השניה מחקה את התנהגותה.
“כלום”, יוסוף נעצר לרגע, חוזר לקפוץ. “אתה זוכר שהבטחת לי שתתן לי לדבר עם אמא, זוכר?!”.
חנוך נרתע, דוחף ממנו את יוסוף, “לא”, הוא מתיישב. רק זה חסר לו עכשיו, למה שהוא יבטיח דבר כזה. “מתי הבטחתי לך? חלמת אולי?”.
“בבית החולים”, יוסוף לא ממצמץ. “קצת אחרי שהתעוררת”.
קצת אחרי שהוא התעורר היה זמן מעורפל מאד. בכלל, את הילד פגש רק כשהיה ערני וגם אז שיחק עצמו רפה-שכל ואילם באותה מידה.
“לא הבטחתי שום דבר”, חנוך מחפש אחר נעליו, קם מן המיטה. “אתה לא אמור להיות בבית הספר עכשיו?”.
“סבתא יצאה לקניות, אז ניצלתי את זה”, לוחש יוסוף. מוציא מכיסו פלאפון. “בשלך אין את המספר של אמא, כבר בדקתי”.
“חיטטת לי בפלאפון?”, חנוך נדהם. “ועכשיו גנבת את של סבתא?”.
“לא גנבתי! רק לקחתי לה בלי שתרגיש! גם ככה סבא טוען שבקניות אי אפשר להשיג אותה!”.
“זו גניבה, יוסוף”, חנוך כועס. “ואני לא חושב שכדאי שתדבר עם אמא עכשיו”.
“אבל עכשיו יש לי את הפלאפון של סבתא!”, יוסוף רוטן. “ואתה הבטחת לי!”.
“אני לא”, חנוך חותם. “ועכשיו, רוץ מהר ותניח את הפלאפון איפה שמצאת אותו”.
“אי אפשר, סבתא כבר לקחה את התיק שלה”, יוסוף חיוור. שפתיו רועדות. “אני רק רציתי שתעשה לי את הסיסמא, אני לא מצליח לנחש”.
“למה שאני אדע את הסיסמא של סבתא?”, חנוך נאנח. “היא מחליפה אותה כמעט כל שבועיים”, הוא מוצא תירוץ.
“באמת?”, טון קולו של יוסוף יורד. “אז איך אני מתקשר לאמא? רציתי להגיד לה שתחזור, כדי שאם שוב יקרה לך פיצוץ ותמות אז שהיא תהיה איתי…”.
“אני לא אמות!”, חנוך נזעק. “איזה שטויות עוברו-“.
“יוסוף!!”, צעקה נשמעת מלמטה. חסן. חנוך בולע רוק, עיניו של יוסוף מתרחבות בבהלה.
“אני מתחבא”, הוא קופץ מהמיטה, חומק אל הארון. “אל תגיד לו שאני פה, בסדר?”, הוא כמעט סוגר אחריו את הדלת, נזכר. “אה, שמתי את הפלאפון על שקט, אז כשסבתא תחזור אני אצא מהמחבוא ותעזור לי להחזיר אותו לתיק שלה, טוב?”. הוא משתהה עוד שניה, “כמו שאני עזרתי לך, זוכר?”.
חנוך שותק. דלת הארון נסגרת. בפתח החדר עומד חסן, בוחן לעומק היטב את תווי פניו.
“איפה הילד שלך?”, חסן מברר בלחש. “הוא שוב ברח מבית הספר, אתה יודע?”.
חנוך ממשיך לשתוק. חבל שהוא לא יכול לברוח מפה באותה קלילות בה עושה זאת יוסוף. חבל מאד. ועכשיו החליט המסכן הקטן לסחוט אותו, כאילו שאין לו מספיק צרות אחרות.
-
פה תגובות – אתגר כתיבה – כשגלגל מתהפך לו || תגובות
-
תודה 🙂 אני באמת תוהה איפה המכונה הזו. רק יש בעיה אחת – חלק מהדברים מתפתחים לי תוך כדי כתיבה, את זה אני לא יודעת אם המכונה תצליח לעשות, היא תצטרך לתקשר איתי במקביל וזו כבר מכונה הרבה יותר יקרה ומשוכללת…
לגבי הקטע ההתחלתי – צודקת. אבל כמו שיש דברים שקלטת על ההתחלה, יש גם הרבה דברים שלא, כמו: למה הוא לא אוהב ספורט? למה הוא לא אוהב שוקולד? למה הוא לא אוהב לגעת בחפצים? חשפתי אותך לפרט פצפון ביותר שכביכול סיפר לך הרבה, אבל טכנית לא גילה לך כלום.
מה הרקע שלו? הוא עבר בהרבה משפחות אומנה, אבל – למה?
והכי חשוב, פה אני גם קצת צוחקת, למה הכתיבה שלו קצת לא תואמת גיל, במיוחד כשהוא טוען שהוא בטוח יותר מבן 16. ופה עוד שאלה – למה הוא בטוח בזה בכלל? גיל זה דבר מאד וודאי!
קיצר הרבה שאלות, התשובות נמצאות אצלי בכיס ועדין לא שודרו למכונה, אז נסתפק כרגע במה שיש 🙂
-
סתם דוגמא, משהו שלא חשבתי עליו עד הסוף:
אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים. בתור כותבות, בואו נסתור את האמירה הזו. תביאו תמונה (מבחינתי של AI) שמציגה סצנה מסוימת ותתארו אותה בהרבה פחות.
כמה הדגשים:
1. רגשות חובה.
2. לא מתארים את התמונה, מספרים אותה.
3. אם אנחנו רוצות לשבור את האמירה, אנחנו צריכות לכתוב הרבה פחות מ1000 מילים, לא מגבילה במיוחד, אבל מצומצם יותר – טוב יותר.
אפשר גם:
קראת פעם ספר ולא אהבת את הסוף שלו? הרגשת שצריך שיפור או היית רוצה תוספת, משהו שיסגור לך קצוות בצורה בהירה יותר? בואי כתבי לנו.
הדגשים:
1. ספרים חרדים בלבד. (דההה)
2. מקסימום 500 מילים.
3. אל תשכחי לציין את שם הספר!!
-
נכון, הוא מוביל מהלכים, אבל לרוב לטובת הגיבור או בהדרכתו. אולי זה מורכב מדי להסביר את ההבדל…
לגבי האם צריך להמציא – את יכולה לקחת סיטואציה ולשנות אותה כדי שתתאים לאתגר, אבל לא למצוא התנהגות הפוכה ולהעתיק/לשכתב…
-
בע”ה יהיו. בכל אופן, לא מדובר בשיעור ספרות והאתגר עצמו דורש הרבה מקוריות, במילים פשוטות יותר – צריך לקחת דמות שולית יחסית לגיבור ולהפוך ביניהם, כלומר אם לרוב הגיבור הוא שמגיב ומפתח את תהליכי העלילה, פה יעשה זאת הסיידקיק שלו. איך? יש אלפי ווריאציות, תהיי מקורית ויצירתית!
-
מצטערת, זה ממש לא ברור. את לא רוצה לדעת איך לעשות את זה, אלא איך לעשות את המשימה של זה? זה לא אותו דבר? או שאת מתכוונת לתצורות עבודה – WATERFLOW,AGILE וכו’?
-
לא כל כך הבנתי. את רוצה שירות שליחת סמס? בואי תפתחי CONSOLE APP ותנסי לשלוח לעצמך מייל. מבחינתי תיעזרי בAI בזה. זו דוגמא ממש פשוטה וגם אם היה מורכב יותר – לא חושבת שמישהי אמורה לספק לך קטע קוד איך לעשות את זה.
אגב, STACKOVERFLOW זה אתר מעולה לשאלות כמו: איך שולחים מייל בC#.
-
מי שמעלה את האתגר + התחשבות בלייקים. אם לא ילך ככה – נמצא פתרון או מישהי שתתנדב.
-
לא. מי שתזכה תוכל לבחור בזה, כמובן ללטש קצת את הרעיון…
יאללה תתחילו לרוץ, יש לכן שבוע 12 שעות ו55 דקות על השעון
-
כבר העליתי. סורי שלא עדכנתי פה.
-
מספיק לדעתי גם לקרוא את התקציר, או להסתפק בכך שהכותבת ענתה על התנאים. האתגר פה הוא בעיקר על הכתיבה עצמה, הרקע יכול להשתנות
-
זה לא אתגר שלי. אני גם לא הכרתי את זה.
נגיד ממלכה במבחן –
איסתרק ונאיתן – די ברור מי זה מי, נכון?
שלוואן ואלרון
יוסף הוא אנטגוניסט, אבל אין לו סיידקיק מוצהר, אולי קלאדיאוס (ככה קראו לו?) בספר הראשון, או מטריאס.
-
יש לי בעיה עם השני – אין לי דוגמא לתת. הרבה זמן לא קראתי ספר שאהבתי ושיהיה שווה שכתוב סוף. מה שכן – מושאל לאחרות ככה שאני לא זוכרת פרטים.
ויש גם את האתגר הבא, שלא לפני הרבה זמן קיבלתי אישור להעתיק:
“אנחנו נעשה את זה”, לאט פרוטגוניסט בתעוזה. הוא פצח פיסטוק והשליך את הקליפה אל השקית שבידו, “לא בטוח”, בהה באופק, לועס.
“בטח שבטוח!”, פרוטגוניסט כווץ את מצחו, “שום דבר לא ימנע בעדנו!”.
“כן”, המשיך הוא ללעוס בשעמום, “חוץ מפקק קטן, או רמזור אדום בדרך.”.“אנחנו נצליח!”, אנטגוניסט התגלגל מצחוק, “הפעם נגיע עד אליו- ונשיג את זה. הוא לא יוכל לברוח.”.
“מה שתגיד, בוס”, הוא 2 התייצב לידו מיד, מקרקר בקול צפצפני. אנטגוניסט סובב אליו את ראשו ונעץ בו מבט זועף, “כמה פעמים כבר אמרתי לך לקרוא לי: ‘אדוני הבוס’?!”, הרעים בקולו, “בפעם הבאה לא אהיה אדיב כמו עכשיו.”. הוא 2 השפיל את ראשו.
“נו, לך כבר להביא את המפה, עצלן טפש אחד”.
“מיד”, הוא 2 הסתובב והחל ללכת, “כלומר,” הפנה את ראשו בהסוס, “מיד, אדוני הבוס”.זיהיתם אותו? אני מתכוונת, את הוא (והוא 2, כמובן). אם כן, ברכותיי, דלגו לפירוט האתגר, אם לא- הסבר קצר על דמותו:
סיידקיק הוא בן לוויה קרוב אשר בדרך כלל כפוף או נמצא תחת מרותו של הדמות אותה הוא מלווה. המונח החל את דרכו בספרי הקומיקס, והשימוש בו נפוץ בעיקר בעולמות הקולנוע, הטלוויזיה והספרות, שם הסיידקיק מוצג בדרך כלל כיד ימינו של הפרוטגוניסט, אולם אינו זוכה בתואר הסיידקיק מעצם היותו נשרך אחריו אלא כאשר הוא בעל אישיות משל עצמו, אם כי לא ברמה המשתווה לזו של הדמות הראשית, ותפקידו בעלילה הוא אף לעיתים לשמש אתנחתא קומית. בדומה ישנו תפקיד מקביל של הסיידקיק של האנטגוניסט, המתפקד כעוזר או ידיד של הנבל, אך חלש או טפש ממנו. (מתוך ויקיפדיה.). (מתוך: מילוג.).
ולאתגר- – –
בחרו מתוך ספר קיים צמד של גיבור (פרוטגוניסט/ אנטגוניסט) וסיידקיק, וכתבו קטע בו- – – התפקידים מתחלפים! הקטע מביא את השניים לסיטואציה בה ה’סיידקיק’ הוא הגיבור בעצמו, וה’גיבור’ שלו, משמש לו לסיידקיק. שמו לב, לא סתם מלווה, אלא סיידקיק על כל משמעותו: יד ימינו, כפוף תחתיו (אם תמצאו דרך לגרום לו בסיטואציה להיות כפוף תחתיו רשמית, כל הכבוד. כי הרי האופי של השניים, כמו נתוני החיים שלהם, נשארים בדיוק כמו בספר ממנו נלקחו. אם לא תמצאו, אפשר שיהיה כפוף תחתיו בצורה לא רשמית, כלומר, בסיטואציה אליה הגיעו- ה’סיידקיק’ מבין יותר מה’גיבור’ ולכן נאלץ ה’גיבור’ להקשיב לו ולהשמע להוראותיו (או להתווכח עליהן, כמו סיידקיק אמיתי…)), אתנחתא קומית, וכשהאופי שלו מודגש ולא נעלם במרחבי הקטע.
חוששני שלא מיותר לציין, ולכן אעשה זאת: את הדמויות יש לקחת מהספרות החרדית בלבד. קטע המספר על דמויות חיצוניות לא ייכנס לשיפוט כלל.
השיפוט יתמקד ב:
שמירת אופיים הבסיסי של הדמויות.- התאמה מוחלטת של כל אחד לתפקידו החדש בתור גיבור/ סיידקיק (באופן בו מי שייקרא את הקטע בלי לקרוא את הספר ירגיש כי כך הם בצורתם המקורית.).
- כתיבה מעניינת ושוטפת.
- כתיבה תקנית (כן, יהיה דגש על זה. אולי לא ברמה של מיקום פסיק במקום נקודה, אבל כן ברמה של שפה תקנית (יעשה- אעשה וכד’), כתיב תקין, ופיסוק נח לקריאה.).
-
תודה, שמחה שנגע בך.
לגבי הסיכוי הקלוש – מדובר על אחרי גזר הדין, כמה קשה להפוך אותו…
-
כן, בע”ה 🤭
אין צורך שתעשי לי פרסומים. אור החיים גם דואגים לזה…
-
חצי שעה זה כלום זמן בשביל לגגל, למצוא פתרון, להתאים לקוד שלך, לעשות את כל הבדיקות הרצויות וכו’, לפחות לג’וניורית. נכון שבחמש דקות אני יכולה לפתור את הבעיה, אבל ככה משתפשפים, אני פעם הייתי יושבת ימים שלמים לפתרונות ולא נכנעת, רק אם יש לי איזה דדליין נושף בעורף.
יכולה להגיד לך שחזרתי אחרי חל”ד והייתי המומה ממה שהולך בצוות לשעבר שלי – הן מסתמכות כל הזמן על הר”צ שלהן. הכי מצחיק שהר”צ שלהן מתלוננת לי שקשה לה עם זה אבל ממשיכה להאכיל בכפית… ולא עזר כמה פעמים שאמרתי לה.
-
תודה! שמחה לשמוע!
-
יש בזה. רק נקודה אחת קטנה – את מחסום הניסיון אפשר לשפר באמצעות יצירה עצמאית (כמו שכתבתי קודם, יצירת אתר למכרים, עמותות, גיטהאב וכו’). את המשרות הפתוחות – לא.
-
וודאי. זה לא שהוא טעם שוקולד והחליט שהטעם לא מוצא חן בעיניו. אבל רק אמרתי שחשפתי קצת ממש, רמזתי על דברים מסוימים ובעצם כמעט ולא נתתי לכם תשובות אמיתיות עליו.
-
כי רופאים אין בכמויות של מתכנתים. פשוט.
אולי גם זה שורש הבעיה. רופא צריך ללמוד שבע שנים בשביל להיות רופא ולעבוד הרבה יותר קשה טכנית ורגשית ממתכנת (תלוי כמובן במה, אבל לרוב). מתכנת לומד הכי הרבה שלוש שנים (בלי תואר) כמעט כמו כל עבודה אחרת. במגזר החרדי זו העבודה המועדפת והתוצאות בשטח הן קפיצת מאות על משרה עלובה אחת, ומי מדבר על משרה ללא ניסיון?
תכל’ס – אני מקווה בשביל הבנות שבע”ה יהיו לי שהסמינרים יתחילו להציע דברים נוספים. יש כל כך הרבה משרות שיכולות להיות כשרות, מתאימות לאורח החיים שלנו וכן- גם מכניסות יפה, שחבל כל כך להתקבע רק על תכנות!
-
