מיכל מיכל
הייטקתגובות הפורום שנוצרו
-
וואווו
כואב ומרגש מאד!!
כתוב מהמם!!
-
“קל מלך מלא רחמים”
עומדים לפניך
כדלים, כרשים,
דפקנו דלתיך,
שואלים מבקשים,
אנא תן שנה טובה,
בריאות ושמחה,
תן רוגע ושלווה,
ברכה והצלחה.
ולא מגיע לנו כלום,
אתה לא חייב לנו דבר,
ובכל זאת נותן ללא תשלום,
כי בלעדיך אי אפשר.
אז אולי תזכור לנו חסד נעורים,
איך הלכנו אחריך גם במדבר,
כולם – צעירים ובוגרים,
כל העם, אף אחד לא חסר,
שם בארץ לא זרועה,
גם כשלא הכל מובן וידוע,
ענינו נעשה ונשמע,
שמענו “והיה עם שמוע”…
ומאז ועד היום,
אבדנו קצת את הדרך,
במרוץ הזמן האיום,
שכחנו, זלזלנו בערך,
של מצוה אחת קטנה,
ועוד ניסיון שעברנו,
של רגע של אמונה,,
ועוד פעם שהתגברנו.
אבל לא על צדקותינו,
אנו מפילים תחנונים,
מבקשים שתדיננו,
כרחם אב על בנים,
כי אם תביט אל מעשינו –
אין בנו, אנו ריקים,
תראה אותנו בבואנו –
מרב מצוקים, בוכים, צועקים!
כעבדים עינינו תלויות
בך, עד שתחננו,
אדון הסליחות,
ראה נא בענינו!
כאבן ביד המסותת,
נשמותינו פקודות בידך,
אתה מחיה, ממותת,
מבטחינו שמים רק בך!
אל נא תפן אל היצר,
אתה יודע, הוא כל כך חזק,
ולמרות שרצינו בקשר,
כל יום העצים את המרחק.
השיבנו ונשובה,
חדש כקדם ימינו,
לתפילת עמך הקשיבה,
קבל צעקתינו!
ועם קצת הטוב שעשינו,
המעשים הקטנים – הגדולים,
יחד עם כל דמעותינו,
אנא פתח שערים נעולים!
ברגז אהבה תזכור,
וצאנך ברחמים תפקוד,
כי אם עוונות תשמור,
אלוקים, מי יעמוד?
אליך נשאנו עיניים,
אבא טוב שוכן מרומים,
אתה חנון וגם ארך אפיים,
אתה מלך מלכי המלכים.
כי לא תמו חסדיך,
רחמיך לא כלו,
ואם אנו כאן לפניך,
סימן שהתגוללו,
הרחמים על המידות,
כי לא תחפוץ במות המת,
הדור בנפלאות,
רב חסד ואמת.
-
וואוווו
חני, אני חדשה בפורום הזה ורק עכשיו קראתי בשקיקה את הכתיבה שלך…
את אלופה!!! איזה מוכשרת!!
את כותבת מדהים!!!!!!
ואני אצטרף לשאלה שנשאלת מאז הפסקת הסיפור – השגת כבר אישור? יכול להיות שנפתח דיון חדש עם הכתיבה שלך ולא ראיתי????
אם כן, אשמח ממש לדעת!!
תודה רבה!!
-
וואווו
איזה שיר יפה!
תודה!
-
בדרך כלל אני לא מביעה דעתי בפורומים, אבל היה לי חשוב…
נראה שרובן כאן נשים בוגרות ומבוגרות יותר ולא נערות…
אני סיימתי סמינר לא לפני הרבה שנים, הדיון הזה נפתח כל כך הרבה פעמים בין התלמידות. (אם חשבתן שהן לא מבינות או רגישות…)
הבעיה הכי קשה בדור הזה, ואת זה הצעירים חווים על בשרם, הרבה יותר מהמבוגרים, זה ההתבדלות.
העולם הגדול הפך להיות כל כך קטן – ‘כפר גלובלי’ כמו שקוראים לו. הכל אפשרי, הכל נגיש וקל ויפה ומושך.
יש לכן מושג כמה קשה לצעירים וצעירות להתנתק מהכל, לא להיות מחוברים לעולם כולו? להיות כל כך שונים ולא קשורים? נראה לכן שבגלל שהן חרדים/יות הן לא מתענינים בתרבות/אומנות/מוזיקה/מדיה/תקשורת וכו’…?
אז זהו, שלא, זה מענין אותם/ן מאדדדדד וכל כך קשה להיות מנותק, להתגבר ולהישאר מחוץ לטירוף של העולם הזה.
אבל מה, ההתמודדות הזאת קשה מספיק, לכן הם מחפשים בגבולות שלנו כל מה שאפשר. כל מה שלא אסור.
שמעתי הרבה מצעירות שאמרו שאם רק היה להם איזשהו תחליף חרדי, נקי יותר, הן היו לוקחות אותו ולא תוכן ממחוזות אחרים. שאם נותנים לה מוזיקה חרדית טובה היא תסתפק בה. שאם מענין אותה תוכניות ודברים כאלה, אם יש לה איזשהי תחרות מוזיקה של “קול חי” היא תסתפק בזה ולא בדברים שליליים.
אז לא חשוב שיספקו להם את זה?
כמה בנות שאמרו לי, שקשה להתחבר לפסוקים, ולפעמים צריכים לפרוק רגש, כאב במוזיקה, ואם המוזיקה החרדית לא מספקת להן גם מילים, שירים שהם לא דווקא רוחניים, שירים על כאב ורגש, על התמודדות, אז לוקחות את זה ממקום אחר, כי הן צריכות את זה!
אם זה סגנונות מוזיקה (לא הכונה חרדי, מזרחי, חסידי, על סגנונות במוזיקה) שלפעמים צעירים צריכים דברים שלא היו קיימים פעם, אז למה לא לדאוג שיהיה להם את זה בצורה כשרה יותר, נכון, היא אולי לא תהיה פסגה רוחנית, אבל שרק לא ימצאו את זה במקום השלילי.
לא עדיף קצת פחות טוב מלגמרי רע?לא עדיף תוכן סתמי ופשוט יותר מחומר פסול ואסור ומזיק?
לפעמים במלחמה על הדברים האלו, שהם לא “אסור” מאבדים ומפסידים את כל הזירה…
נכון, אולי היה עדיף שיהיה אחרת, אבל זה המצב כרגע, עצוב וכואב, אבל צריכים להתמודד עם זה.
עוד משהו, יודעות מה גרם לנו לאבד את המורות שלנו? הניתוק, חוסר הבנה אמיתית של המצב וההתמודדות שלנו. כי הן ממרומי גילן ומעמדן לא באמת הבינו. קל מאד להגיד אל תשמעי שירים כאלו, אל תראי תכנים כאלו, אבל יש לכן מושג איך זה להתמודד עם זה? לא כי לא הייתן שם, לא חוויתן את זה.
אז תעריכו את הדור שנלחם ומתמודד כל כך קשה, ותעזרו לו.
ושימו לב שלפעמים, ההחלטה הזאת של מי לשמוע ומי לא, היא לגמרי הסתכלות שלנו על איך הוא לבוש ונראה וכד’ ולא באמת רמה רוחנית ותוכן.
צעירה שרואה וכואבת איך שאנשי החינוך מאבדים את הקשר עם הדור שצריך את החינוך שלהם…
-
שירה מהמם!!
זורם, נעים, ומחזק!
-
וואוווו
מדהים!!
אלופה!!
-
ווואוווו דיון ישן.
לדעתי זה פשוט תלוי.
ישנם אנשים/ נשים שכותבים בשביל המטרות שציינתן – כבוד, כסף, סיפוק.
וישנם כאלה שבשבילם זה כמו התעטשות, כמו שיעול, משהו שרוצה לצאת ותקוע, ועד שהמילים לא משתחררות, זה מציק להם בפנים.
זה למה יש כל כך הרבה כותבים/כותבות למגירה.
אנשים כותבים הרבה ולא עושים עם זה משהו, ויש בה בכתיבה הזו המון אמת.
מרגישים את זה, אפשר להרגיש על שיר עם הוא נכתב כדי להיכתב ולספק מטרה כמו כבוד או כסף, או שהוא פשוט לב ורגש שנשפך והשתחרר…
-
היי רוחמי!
אני עורכת מתחילה, בוגרת אפטר מתקדם.
את יכולה לפנות אליי במייל.
-
וואוווו מיכל
כמה אמת!!
מדהים ומרגש!!
תודה!!