הוראה רכזות וחינוך דיתי דאל
הוראה רכזות וחינוךתגובות הפורום שנוצרו
-
קודם כל פשוט חמוד!!! כתיבה זורמת וממש מקורית!
אמשיך את לאה- המקביל של חיינו (כלומר המסר)
אז זהו- שאין פה מסר, לא התכוונת לרמז על סבתא שלך, כן?
אז כמובן תגידי שאין צורך במסר כי זה הז’אנר…
בכל זאת בדרך כלל שירים מהסוג הזה מכניסים איזושהי קריצה של מסר או צורך לשפר משהו וכו’
פול הצלחה!!!
-
נדהמתי איך הצלחת להעביר את המסר בתוך שיר כל כך קצר… עלי והצליחי!!!
-
מתוך ויקיפדיה:
פרוזה- סִפְרוּת כְּתוּבָה בְּלֹא מִשְׁקָל מְסֻיָּם וּבְלֹא חֲרוּזִים:
ולמי שכתבה שהיא מדברת פרוזה- כיוונת לדעת גדולים… “על היותה של השפה המדוברת בגדר פרוזה עמד נפעם מסייה ז’ורדן, בקומדיה “גם הוא באצילים” מאת מולייר, באומרו: “חיי ראשי! זה למעלה מארבעים שנה שאני מדבר פרוזה ואינני יודע זאת כלל”.
ואגב,
אם תשתפי בכל ה300 ומשהו שירים- סביר להניח שהם לא ייקראו בסבלנות הראויה להם.
תשתפי ב2-3 יצירות נבחרות ותקבלי עליהן תגובות.
בהצלחה
-
לסיכום
כל עוד ההתמכרות אינה מזיקה לסובבים- אחריות הבוגר על עצמו בלבד ניתן מקסימום לפתח שיחה בעדינות וממקום לא משתלט ולא קובע.
אם ההתמכרות מזיקה או מפריעה לקרובים ביותר- קודם שינסו לטפל בעצמם… במקרה ואכן יש צורך דחוף בשינוי ניתן לשקף לו את המצב, ההפסדים הגדולים, הכאב, העתיד המר וכו’ ואף להציב אולטימטום.
-
קודם כל כה לחי!
תמשיכי לחתור לאמת הפנימית שלך עד שתמצאי מה עושה לך טוב!!!
אם ניגשת לטיפול מן הסתם הרגשת שאת זקוקה לעזרה.
אם את מרגישה שאין שינוי, נסי להפריד בין שני תחומים:
שינוי רגשי או פשוט שינוי טכני- משהו בחיים אמור להתרחש אחרת.
אולי אין כאן מקום לתהליכים רגשיים ועמוקים- אולי את צריכה “לזוז” למקום אחר- אם כואב לך במקומות האלו…
שינוי כמו להתרחק ממישהו שעושה לך לא טוב- מקום עבודה וכו’ או כל דבר אחר שאת יודעת יותר טוב מכולם מהו.
אם זה הסיבה אז למה ומדוע ששיחות נפש יצליחו לשפר את התקיעות???
-
משהו משהו!!!
תודה שהתייחסת להארותי ברצינות—
מעריכה את זה…
בהצלחה
-
אין חיה כזאת- שוק הכתיבה…
ספרי לכל אוזן בסביבה שאת כותבת, פרסמי אולי על כתיבת ברכות ושירים, תתנדבי קצת בחינם ובמחירים זולים בכל מקום שעולה בדעתך- גם אם לא ביקשו- תציעי.
ואם את בכל זאת מוצאת מפה לשוק- תפרסמי- אצטרף למסע…
-
מישהו מתכחש שהיתה שואה נוראית ופרטיזנים? מישהו מתכחש שיש מדי פעם חיכוכים ואכזבות בין בני הזוג?
מי אמר שנכון לעצום לילדים את העיניים? הלוואי ויכולנו למדוד בכף מדויקת כמה ומה אנחנו רוצים שהילדים יידעו, אבל אי אפשר! זה או הכל (בתוך הספריה החרדית, כמובן) או כלום- מי אמר שנכון כלום???
לא ראיתי שבנות שקראו קצת על זוגיות קיבלו את זה קשה…
וילד שיש לו דמיון פורה- גם מסיפור מתח של המלמד/ מציתות לשיחת מבוגרים יכול לפתח חרדות…
ספרים הם מתנה למוח האנושי- מפרה את היצירתיות, מעשיר את השפה, מעורר חוש ביקורת ועוד.
קראתי המון בילדותי- צמחתי לתפארה!!!
מי שרוצה שהילדים שלה לא יקראו ספרים- שתקום…
-
השאלות המתבקשות לדעתי:
האם הוא אדם בוגר, עצמאי, בעל שיקול דעת??? – אם כן, הבחירות שלו- אחריות שלו, אם אכן זו בעיה החיים יתקילו אותו בקושי ורק שיחוש חזק ממש שהוא צריך עזרה- ממילא כבר יפנה בעצמו.
האם אכן הוא זקוק לעזרה???- אולי טוב לו כך או עדיף לו כך מאחרת.
אם הוא קטין ואכן זקוק לעזרה, השלבים הם: שיחות לעורר אמון בין הצדדים שרוצים בטובתו וכו’, שיקוף הבעיה שלו כפי שהיא נראית ותיאור מצב אידיאלי לאחר טיפול. אפשר להסביר שרק ינסה ורק אם יעשה לו טוב- ימשיך. מעבר לזה- רק תפילות שירצה ויגיע לאדם הנכון לו.
יש גם אפשרות למשוך אותו באוזניים אך אפשרות זו נמצאה לא יעילה…
בהצלחה!!!
-
זהו, באמת יש לי עבד בבית…
מהיום לא אכניס לו צ’אפחות…
סתם…
באמת שיר יפה! אהבתי לגמרי!
אני מתחברת מאוד לראשי יצירתי ולא שגרתי שכזה!
הרבה הצלחה ואיחוליי לזכייתך!
-
כתיבה מטורפת!!! סגנון תנכי קולח!!!
שורות קצרות וחתיכות!!!
אבל,
מה המסר???
-
אנסה להדגים לך למה התכוונתי ולא אל תשמיטי את הקטע עם הבית- זה בעצם הרקע לכל כאב- חוסר בבית…!
שימי לב שכל משפט אמור להתייחס לנושא: הלב
הייתי כותבת כך:
שורה 2- ובתוכם אנשים… – כדי לקשר לשורות הקודמות
להוסיף לפני שורה 6
והלב הוא מלא, הוא שופע וכו’
ושוב בהמשך:
“וסביבם העולם…”- סביב מי???
תוכלי לכתוב:
וסביבו העולם… ועצמו- מת. (כי מדובר על הלב)
וכן עד סוף קטע זה להמשיך לדבר על הלב.
בהמשך עברת להתיחס לעצמנו, אם כן הייתי משנה שורה אחרונה :מהיכן נשאב ולא אשאב.
מקווה שאת בסדר עם ה”נרווים”- (עצבים קטנים) שלי
בהצלחה
-
סליחה שאני גולשת מהנושא. אבל צרם לי מאוד משפט כלשהו מהנ”ל.
“הרקע שלה פגוע בנושא…”
את חושבת שמישהי שלא הסתדרה בנישואין עושה אותה לא בסדר???
את לא מודעת לכך שיכול להיות חוסר התאמה בסיסי??? שזה בריא לחלוטין!!!!
אני חושבת שלהפך! מישהי שבוחרת לעשות צעדים משמעותיים (ואם את יודעת על כך שהרקע שלה “פגוע” סביר להניח שהיא עשתה צעדים משמעותיים) כדי לעזור לעצמה ולחתור לחיים של זוגיות מאושרת- היא מלכת הזוגיות!!!
כלל: אף פעם לא תוכלי לדעת מה הסיפור האמיתי- בתחומים אלו הכל מטושטש בכוונה ואין שום אפשרות לדון!!!
סליחה שהתפרצתי! זה פשוט קריטי החשיבה הזו!!!
-
בבקשה
להלן שיר שכתבתי כשלפניי ספר תהילים פתוח… קצת הגזמתי עם כמות הביטויים שהשאלתי אבל ספר תהילים נותן הרבה השראה… בסופו של דבר מדובר בדוד המלך…
לבוקר רינה ☺
הסתרת פניך הייתי נבהל
כמו כבש תמים אל הטבח יובל
ירדתי אל שאול רוח מרה
לא נודעו עקבותיי בעיר צרה
מה בצע בימיי אם כלו באנחה
שלוות נפשי אין לי וגם לא מנוחה
נאלמו שפתיי שיר, נדמו צלילים
ואיך זה פניך בצרה תעלים
בלילה ישטוף בכי ובבוקר רינה
על לב נשבר לאלף פרצה מנגינה
הפכת קול דמעותיי לשירת אמונה
תתחדש נפשי כי עת לחננה
להלן שיר נוסף שכתבתי בקשר אקטואלי בימי הסליחות, כשראיתי בבית הכנסת שהחברה סביבי מתחננים עד דמעות ואני רק בדקתי עוד כמה דפים נשאר וכבר מזמן עברתי את גיל הגן… החוכמה היא להקשיב למה שאת מרגישה גם אם זה לא הכי פוטוגני, יותר קל לכתוב על מלאכיות שמתרגשות…
עניה ממעש🥴
אני לא יודעת לבקש סליחות
ייבשה כמו עלה מתפורר
יש לי על מה אבל אין בי דמעות
החורף שולטן ושורר
הלב של כולם מתפקע ברעש
ואצלי אין קצה של סליחה
מדי רחוקה, הנני עניה ממעש
ואפילו על זה אני עוד לא בוכה
ריקה, ריקנית, נדבקת לתחתית
איך אבקש מחילה בלא חרטה?
ואיפה אמצא כוונה אמיתית?
חטאתי וסליחה שאינני בוכה.
בהצלחה!!! אולי תכתבי על זה שאת מחפשת השראה…
-
היוש!
אני דיתי דאל
בחוץ- מורה רצינית וייצוגית
בפנים- ילדה מוזרה, חושבת שונה, כותבת המון, יש לי מאגר של כ- 100 שירים שכתבתי, לחלקם הצמדתי לחנים, אני מנגנת, שרה מול המראה ועושה תנועות… (וכל זה רק בחדרי חדרים- כבר אמרתי מי אני בחוץ…)
א קיצר, שמחה להכיר לכן את עצמי, ושמחה להכיר אתכן!!!
בהצלחה רבה לכל אחת בתחומה!!!
-
סיפרה לנו מורה יקרה שהמתינה בתור לרופא שיניים ונתקלה בספר ילדים כזה
הדודה מרגלית
נפלה לשלולית
אל תדאגו לה
נסתדר גם בלעדיה…
לא פחות!!! אז קודם כל עלינו להעריך מאוד את אוצר הספרים הכל כך איכותיים שיש בציבור החרדי!
אצלינו בבית הספר כאשר מחדשים את הספריה נותנים למורות לבקר את הספרים, 99.9% עוברים חלק את השיפוט הרוחני והשאר רק מוטלים בספק קל!!!
מובן שכדאי ומומלץ ללמד את הבנות להפעיל חוש ביקורת על כל תובנה בספר כדי להבין עד כמה היא מתאימה לנו באופן פרטי, לא כל מה שמתאים לפלוני על אף שהוא חרדי קדוש מתאים גם לי עם כל המכלול…
אבל בסך הכל לדעתי שוק הספרים ברמה רוחנית ממש טובה…
-
וואו!!! באמת יפה וכל כך אמין!!! נראה שחווית את זה בעצמך או ששמעת מכלי ראשון לפחות… אני צודקת???
אני מזדהה לחלוטין עם הצורך לבנות משהו חדש וטוב יותר לצד כל אלו שנפלו שדודים…
למדתי באיזשהו קורס שישנם שני סוגי סיומות לסיפור
1. סיום של מסר תיאורטי.
2. סיום של העלילה בעצמה. (וזה לא חייב להיות דווקא הפי אלא איזשהו אירוע סוגר)
הרבה יותר קל לגמור במסר מסוג: כי דווקא מכאן אוכל לצמוח מהמקום הנמוך הזה וכו’ (כיד הדמיון הצפוי כל כך…)
הרבה יותר מקצועי ומרתק לסיים את העלילה.
לדעתי סיפור כזה של חסר בילדות יכול להיגמר בכי רע- עם נפילה נפשית/ רוחנית/ רגשית/ אחר
או בכי טוב- וכזה סיפור מנסיון יכול להיגמר בטוב רק אם הגיבור ימצא חבר נפש! בעדיפות ל”מצא אישה מצא טוב…” כי בן אדם לא יכול לרפא את הלב מהאויר. חוסר אהבה אפשר לרפא רק באהבה חדשה. אין פה מקום לתובנות מול החלון- זה מחזיק מעמד בערך שעה ואז נופלים שוב… חייבים קשר אהבה נצחי כדי לסיים את הסיפור הזה…
בתקווה לגאולה השלימה!
ובהצלחה בכל תחום
דיתי
-
כשכתבתי רצף בנושא התכוונתי מבחינה תחבירית כמובן! אם לא היה מספיק מובן ממה שכתבתי
-
קודם כל שלום!
את כותבת מאוד יפה וזורם וניכר שיש בשיר הרבה רגש וכאב שרצית להעביר לקורא.
בידוע שהאויבים הכי גדולים נותנים רק מחמאות… כדי למנוע התקדמות ושיפור…
לי יש עין קצת ביקורתית ואשמ לשתף אותך במה שראיתי מבחינה ספרותית ומבחינת התוכן
מבחינה ספרותית:
חסר רצף אחיד של הנושא. שימי לב ששורה 2 ו3 מדברות על נושא בית כלשהו. המשך השיר מדבר על לב שאת מכירה, ובסוף את מדברת על עצמנו ועלייך. לא שזה לא תקין רק שלי זה קצת הפריע לרצף של הקריאה… כשכתבת הוא מלא וכו’ הרגשתי איזשהו קצר…
מבחינת התוכן:
מדבר על כאב מדי באופן כללי, הייתי מתחברת יותר אם היית מתמקדת בכאב מסוים ומפרטת עליו.
אבל באופן כללי שלמות של שיר!
עלי והצליחי!
מקווה שתקחי את ההערות כהארות.
אני בסך הכל טירונית ביקרותית…
באהבה
דיתי
🍏
